עופר - שחרור בערבות, חברוּת/פעילות בהתאגדות לא מותרת

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
חוה הלוי ואביטל טוך ( מדווחת)
22/10/2009
|
בוקר

השופט: סא"ל צבי לקח

העציר: מוחמד עות'מאן

עות'מאן הוא פעיל שלום מג'יוס ששב מביקור בנורבגיה. עם שובו נעצר בגשר אלנבי והואשם שפגש בעמאן איש חיזבאללה.

הסנגור: עו"ד מחמוד חסאן

סוג המשפט: ערעור על החלטת בית המשפט בסאלם ביום 19.10.09

התובע , סרן מיכאל אביטן , טוען ששמו יופיע בפרוטוקול ומסרב לבקשתי  לומר לי את שמו ,  בניגוד לכל שאר התובעים ובעלי התפקידים השונים. אך הוא הסתפק במלים ספורות כנגד בקשת השחרור בערבות, ובמהלך המשפט מולא תפקידו בנאמנות ע"י השופט.

בדיון נכחו 9 נציגים מחו"ל, חברים מארגונים שונים.

לפני תחילת המשפט נכנסים בני המשפחה . האב והבן מתנשקים והסוהרים מזדקפים במהירות . אך זהו , האירוע עבר בשלום.

סנגור: יש אנשים שהוזמנו והם עדיין בבידוק [ביטחוני]בכניסה. מבקש להמתין .

שופט: יש לנו יום מאד מאד עמוס , בוא נתחיל .בינתיים הוגש לי החומר החסוי.

סנגור: מערער על מעצרו של החשוד ל-11 ימים. חוקר המשטרה ביקש 23 ימים למיצוי החקירה וסיומה , אך בית המשפט הורה על המשך מעצר ל - 11 יום. החוקר לא הצביע על קיומן של ראיות חדשות או על חשד מבוסס ( כדרישת בית המשפט העליון , שיש צורך בחשד מבוסס כדי ...) . אחרי חודש של חקירות חייבים לבוא לבית המשפט עם חומר ראיות יותר מוצק ולהתבסס על קיומן של ראיות חדשות. צריך להגיש תכנית מפורטת לפי ההתפתחות בחקירה ולא כמו הדוח שהוגש שמטרתו לבצע פעולות חקירה ללא תכלית מסוימת.

הנוהל הקיים אינו תקין כשמופיע חוקר משטרה וטוען שאינו מעורב בחקירה, כי היא נעשית על ידי השב"כ .

שופט: החוקר אמר מה נעשה ומה נשאר לעשות וענה לעניין על סעיפים ספציפיים בדוח.

ס.: בסעיף 2 - "מדובר בעציר באחריות השב"כ..."

ש.: טענתך ברורה אך לא מבוססת.  הוא ענה לעניין על כל שאלה וייצג את כל הגורמים המעורבים.

אולי הוא לא ענה משום שהדברים חסויים .

ס.: החוקר אמר שהעצור באחריות השב"כ והוא לא מעורב . אני מצפה שהחוקר יהיה בקי.

ש.: הטיעון אינו מבוסס.

ס.: הנקודה המרכזית שלנו היא שמופעלות נגד החשוד שיטות חקירה לא חוקיות. אחרי הדיון  בבית המשפט עברו החוקרים לשיטה שכולה התשה.

ביום 15.10.09  נחקר החשוד בצורה רציפה במשך 15 שעות והישיבה הרצופה על כיסא החקירה מטרתה הייתה הענשת החשוד על תשובתו ולגרום לו להודות בדברים שהוא לא עשה.

החקירה נמשכה מ  13.45 בצהריים ועד 01.20 בלילה.

ביום אחר הוא נחקר כ  18 שעות עם שתי הפסקות של 10 דקות. כל הזמן ישב על הכיסא אזוק . חקר אותו חוקר בשם עמית, איים שיתערב בחיי המשפחה, יתערב בעסקת הטיעון של אחיו, איים במאסר מנהלי.

החשוד מסר גרסה לחוקרים, פתח את המייל שלו והדפיס את כל המסמכים והמכתבים וכרטיס הטיסה, כל זאת בחדר החקירות.

אם, אחרי חודש, יש חשד שעוד לא הוכח, חובה על החוקרים להביא ראיות ולהוכיח את החשד.

בתיק זה החקירה היא המטרה. כל שעות החקירה לא הביאו להתפתחות ולראיות חדשות. או שההתפתחות היא שהחשוד פתח את המייל שלו. החשוד נתן גרסה מסוימת והוא דבק בה. לטענתנו המעצר הוא פוליטי.

ש.: אין כל קשר בין המעצר לבין פעילותו. החשד הספציפי הוא לא בעלמא אלא פגישה עם איש חיזבאללה בירדן וגיוס לארגון זה.

סנגור: האיש שעמו נפגש החשוד אינו איש חיזבאללה, והפגישה לא הייתה על רקע של חברות בארגון זה או אחר. החשוד לא יודע על היות האדם הזה חבר בחיזבאללה. אם יש ראיות, והוא מכחיש, יראו לו החוקרים את הראיות - אם יש הקלטה, אם יש הפללה, שיראו לו. שיטת החקירה היא שמספרים לו שיודעים הכול ותובעים שיספר הכול ...

בית המשפט מתבקש לשים קץ לחקירה זו. הישיבה על הכיסא מנוגדת לפסיקת בית המשפט העליון משנת 1999. לפעמים החוקר הולך לאכול, לשתות ולנוח, והחשוד נשאר לשבת על הכיסא. גם החשוד יכול לנוח כשאין חקירה. למה להשאיר אותו אזוק ויושב כשאין חקירה?

בית המשפט קמא התעלם מהחלטה קודמת בדיון מיום 29.9.09, או 8.10.09, שהחקירה תיארך רק 12 יום נוספים. אני מבקש לערער על ההחלטה מיום 19.10.09 ולשנות אותה ומציע שחרור בערבות עצמית והתייצבות במשטרה .

- החשוד הוא הנחקר היחיד בתיק, ולכן אינו יכול לשבש את החקירה ולשנות גרסאות גם אם ייצא לחופשי.

- אין כאן מסוכנות - הוא בן 33 . יש התחייבות לא לעשות שימוש בטלפונים ניידים ומחשב נייד.

התובע ( קם בפעם הראשונה ): איך הוא לא ישבש חקירה אם הוא בקשרים עם החיזבאללה ?

חשדות חמורים ...מטבען מסוכנות . בית המשפט קבע שמי שקושר נגד מדינת ישראל..  ביטחון האזור... חשש אמיתי להימלטות מפני הדין ושיבוש מהלכי חקירה שכוללת גופים  אקס-טריטוריאליים .

סנגור: כל החומר שלו נלקח, כולל המחשב הנייד. הכול הודפס. היה להם חודש ימים ואפשר היה לבוא עם חשד מבוסס. החוקרים יכלו לשחזר כל דבר.

בזאת הסתיים הדיון . הבקשה לשחרור בערבות נדחתה על ידי השופט, ומאז התקיימו עוד שני דיונים שלא נכחנו בהם ונדווח עליהם על סמך הפרוטוקול.

לאחר הדיון נאספו בחוץ נציגי שגרירויות גרמניה ונורבגיה ועיתונאים שספרו על העניין הרב שמעורר מעצרו של עות'מן באירופה , במערכת הפוליטית ובקרב הציבור.