עופר - שחרור בערבות, קטינים

צופות: 
נורה אורלוב (מדווחת)
06/10/2009
|
בוקר

על אף שנאמר לי במזכירות ביהמ"ש שבחול המועד סוכות יתקיימו אך ורק דיונים דחופים ודיונים בהארכות מעצר, התקיימו באותו יום דיונים רבים, ובמקום המתינו עשרות קרובי משפחה של עצורים להיכנס לאולם הדיונים, כך שיוכלו לראות את יקיריהם.

קוריוז קטן שתפס את עיני: ברחבת ההמתנה הוצבו שני מתקני 'פיקניק' (שולחן וספסלים המכוסים בגגון - הכול מעץ יפה). היה כתוב עליהם "הוועד למען החייל". ואכן ישבו שם בנחת מבקרים פלסטינים למיניהם וחיכו שיקראו להם להיכנס. יפה שכך מנוצלים עודפי התרומות של הוועד למען החייל. לא בטוח שלכך התכוון הוועד המהולל.


בחרתי לדווח על 2 מקרים מתוך אחדים שנכחתי בהם:


באסל מנצור עלי מנצור - תיק מס' 3225/09, ת.ז. 996175344

תושב בלעין - נעצר כמה ימים קודם לכן.

שופט: סא"ל רונן עצמון

תובעת: סרן יעל כהן וגון

סנגור: עו"ד נרי רמתי ממשרדה של עו"ד גבי לסקי

לאחרונה הציע השב"כ לתושבי בלעין שהצבא מחפש אחריהם כדי לעוצרם, להתייצב במחנה עופר במקום לחכות שיעצרו אותם בכפרם. באסל מנצור בחר להיענות להצעה, משום שנמאס לו מהפלישות הליליות של החיילים שהפכו את ביתו, הפחידו את ילדיו ואת אשתו, ושוב עזבו מאחר שהוא עצמו לא נכח בבית. כשהופיע בעופר, אכן נעצר מיד בעקבות "הפללה על מעורבותו בהפרות סדר בבלעין וזיהוי בתמונה" [בעת הפגנת מחאה נגד גדר ההפרדהinfo-icon].

התביעה מסכימה לשחרר את החשוד בהפקדה של 2000 ₪. היא מודיעה שמדובר בעבירה של דחיפה ופגיעה בגדר [ההפרדה]. כנראה יוגש כתב אישום. לעת עתה אין ראיות המצדיקות מעצר עד תום ההליכים המשפטיים. לכן היא מבקשת שחרור בערבות.

הסנגור מתנגד לתנאים המוצעים היות שאין ראיות כנגד החשוד. מדובר בטעות בזיהוי - התמונה שבה מדובר אינה תמונתו של העצור. הוא מציין שהחשוד הגיע מיוזמתו לתחנת המשטרה כשנתבקש לעשות כן, לכן די בערבות עצמית להבטחת התייצבותו. לדעת הסנגור, לא יוגש נגד החשוד כתב אישום. ניתן יהיה לזמן את החשוד לדיונים או להמשך חקירה באמצעות פנייה אל עורכי הדין.
 

החלטת השופט: עיינתי בחומר הראיות... וכן בתמונות שעליהן הסתמך העד [המפליל]. בתמונות 10 ו 20 אכן נראה אדם הדומה לחשוד. בנסיבות אלה יש הצדקה לבקשת התביעה לשקול הגשת כתב אישום.

יחד עם זאת מחליט השופט לצמצם את סכום ההפקדה ל 1000 ₪ לשחרורו של מנצור מהמעצר.

אם תוך חודש לא יוגש כתב אישום, יתבטל התנאי של הפקדת הכסף, והחשוד יוכל לקבלו בחזרה.

עודי זיאד יעקוב עליאן, ת.ז. 401116140 , בן 13 וחצי

אחמד פואד עבד אלראוף רמאנה, ת.ז. 850220823, בן 14 וחצי

שני הילדים תושבי ג'ילזון.

שופט: רס"ן אמיר דהאן

תובע: סגן תום מור

סנגור: עו"ד איאד מיסק [מארגון DCI]


2 האמהות של הילדים נוכחות ושתי קרובות משפחה נוספות.


כשהילדים מובילים אזוקים לתוך האולם, הקטן מביניהם ממרר בבכי. עו"ד מיסק מחבק אותו ומנסה להרגיעו, וכך עושה גם נאשם אחר שנמצא על ספסל הנאשמים. בסיכומו של דבר, הילד נרגע, בעיקר כשרואה את אמא שלו באולם.


הילדים נתפסו במחסום עטרות כשעליהם 2 סכינים שהם רכשו באותו יום. הם באו למחסום כדי לאיים בסכינים על החיילים. השופט מציין "שלמרבה המזל הבחין אחד השוטרים בהתנהגותם החשודה ובסכינים, ובכך נמנע מקרה שעלול היה להסתיים באסון ולהביא למותם של הנאשמים בשל מעשה שנבע משעמום."


השופט גוזר על 2 הילדים מאסר על תנאי ומורה על שחרורם עוד באותו יום, אך לא לפני שמשמיע באזני כל אחד מהם דברי אזהרה חמורים. "לאחר שהסברתי לנאשמים את משמעות העבירות ומשמעות המאסר על תנאי ['בפעם הבאה לא יעזור לכם שום עורך דין ושום שופט, ותצטרכו לשבת בכלא...'], נחה דעתי כי הבינו את מעשיהם ואת משמעותם.

העונש כולל 7 ימי מאסר לריצוי בפועל אותם הנאשמים כבר ריצו במסגרת מעצרם.


יש לציין שהילדים היו אמורים להשתחרר ממעצר כבר ב 1.10.09 תמורת קנס של 2500 ₪ כ"א - אלא שלא היה ביכולתן של המשפחות לשלם סכום זה, כך שהילדים נשארו עצורים בבית המעצר של מגרש הרוסים עד לדיון של היום. בעסקת טיעון הוחלט שהימים הנוספים במעצר ישמשו כחלופה לקנס שהוטל עליהם.