בית אומר, בית לחם (300), חלחול, מת"ק עציון, יום א' 22.5.11, אחה"צ
במחסום בית-לחם השבים מהעבודה עברו בזריזות ללא כל עיכוב עם הצגת כרטיס מועדון.
מת"ק
עציון
15:25-- שלוש המכוניות שחנו במגרש החניה של מת"ק עציון כבר רמזו על השקט במקום. שני בחורים שישבו באחת המכוניות בירכו אותנו לשלום ובישרו לנו בפנים עולצות, שאין אף אחד יותר בהמתנה. חדר ההמתנה אכן היה ריק. מוקדם יותר היה מלא, הם סיפרו, ואנשים חיכו (מ-8בבוקר...), אבל כעת כולם נכנסו ובפנים יש רק 3-4אנשים. נכנסנו לחדר ההמתנה על מנת לשוחח עם החייל ולהבין את פשרה של עדנה זו הבאה למת"ק (בד"כ במשמרותינו אנו נתקלות במספר רב של ממתינים, חלקם באים יום אחר יום ללא מענה מכורח העומס או חוסר הנכונות של החיילים). החייל מאחורי הזכוכית, עטור כיפה ופיאות מקורזלות, שקולו מילא את חדר ההמתנה בשיר (שכח לסגור הרמקול), לא הבין מי אנו ומה רצוננו, אז פשוט מאוד הזמיננו להיכנס פנימה אל צידו השני של השער המסתובב (!!!). לכשהבין מי אנחנו, סירב לענות על השאלה הפשוטה, האם היה היום עמוס, או שמה כבר כל היום שקט כל כך. מכיוון שהמפקד שלו לא היה זמין טלפונית, נמנע מלנדב לנו את המידע הבטחוני החסוי הזה ללא אישור מגבוה. בחוץ החלו אנשים לצאת ואישרו שבפנים עוד 3אנשים.
סיבוב הצצה לבית אומר וחלחול הראה שהכל שקט ופתוח - לא חיילים ולא מחסומים. רק דגל ישראל מטונף וקרוע התנופף לו ברוח ממרום ה - pillbox.
במחסום בית-לחם השבים מהעבודה עברו בזריזות ללא כל עיכוב עם הצגת כרטיס מועדון.