חבלה, עסלה, יום ד' 18.5.11, בוקר

שלא כמנהגנו אנו לא קובעות פגישות ולא יוצרות קשר מקדמי, פשוט מחפשות כפר שאינו "מטופל" ויוצאות לדרך.

7.45 -  חבלה. כ-20 איש מצד הכפר, המעבר ללא בעיות, אבל יש תלונות על שעת הפתיחה המאוחרת 7.00 בבקר.

8.45 – חרבת עסלה.  נוסעים ברחובות הכפר השוממים, נאמר לנו שראש הכפר אינו נמצא אבל סגנו מלמד בבית הספר.

בדרך אנו עוצרים לפתחה של מתפרה קטנה. משוחחים עם האחראית שמסרבת להתלונן על התנאים והמשכורות.      כ-15 עמדות מאוישות על ידי צעירות התופרות חולצות וחצאיות. תוך כדי שיחה מופיע הבעלים, ערבי ישראלי מכפר ברא ששמח לדבר איתנו ולשטוח את קשייו בתחרות עם הסינים, מה שאילץ אותו להעביר את המתפרה לשטחים  ולשלם בין 70-40 ₪ ליום עבודה. רוב התופרות רווקות צעירות, כשאישה נישאת היא בדרך כלל נשארת בבית לטובת בעלה...

בית הספר מונה כ- 176  תלמידים, בנות ובנים מכתה א' עד ט' לימודי חובה, כל המורים גברים -15. סגן ראש הכפר נ. הוא המורה לאנגלית. אחרי שאנחנו מציגות את עצמנו אנו מוזמנות לחדר המנהל.

חרבת עסלה – כפר בן 1000 תושבים שהגדר ניתקה ממנו כ- 3000 דונם של אדמות חקלאיות. הוא יושב דרום מזרחית לאלפי מנשה, אשר בתי הקומות שלה כמעט "מצלים" על הכפר.

נ.  מלין על כך שלא ניתן היתר לאביו בן ה-77 לעבור אל האדמות שבמרחב התפר (כ-300 ד') בשעה שהוא אינו יכול להגיע אליהן בגלל תפקידו.

תוך כדי שיחה מגיעים מורים נוספים ומועלות תלונות מהסוג הזה של קשיי מעבר לאדמות.

המנהל נשאל מה הדבר הקשה ביותר כרגע בהתנהלות בית הספר והוא מדבר על איחורי והעדרויות של מורים בשל סגרים, ומחסומי פתע. הם באים מכפרים סמוכים קדום, עזון ומקלקיליה.

קיימת תוכנית מתאר לכפר משנת 1992, אבל רק של השטח הבנוי ובו לא נותנים להרחיב,

לכפר 110 דונם בשטח B  כל השאר C. מרבית תפיסת הקרקע לבניה  והכפר חנוק על ידי הגדר.

בהפסקה יוצאים התלמידים לרחבה, קונים שתייה ומשהו לאכול אצל "הגזלן" ומסתובבים מלאי סקרנות  להציץ באורחות המוזרות.