דרום הר חברון, חברון, סנסנה (מעבר מיתר), תרקומיא, יום ג' 24.5.11, בוקר

צופות: 
חגית ב. ומיכל צ. [מדווחת]
24/05/2011
|
בוקר

24.5.11

8.00-11.00

יצאנו היום מאוחר יותר כדי לראות את החיים גם בשעות אחרות.

 

מעבר מיתר

בשעה זאת טוב לראות שהוא ריק מאדם. גם משפחות אסירים כבר אין, רק הרבה משאיות.

 

כביש 60

התלמידים והיוצאים לעבודה כבר אינם והכביש כמעט ריק מאדם. גם הצבא איננו,  למעט רכב אחד בפניה לכארמה.

הבלון באוויר ואנחנו מקוות שהפעם הוא מחפש מתנחלים, כי בלילה היו עימותים בין הצבא לבין נוער הגבעות שהתנחל בבית נטוש בשוק הנטוש בחברון והיה צריך לפנותם. הם הזהירו שיתנחלו בכל מיני מקומות בתגובה לנאומו של נתניהו.

 

חברון

הלכנו לראות אם משהו  מ"תג המחיר" נותן את אותותיו בבית המריבה. לא, הצבא עדיין יושב שם. על הגג ניצבת עמדה עם רשת הסוואה. החייל מסתכל עלינו ומדווח שעברנו.

גם בחנות למרגלות הבית מספרים לנו שבזמן האחרון שקט להם ולא היו עימותים עם מתנחלים. בהמשך נראה בכל המחסומים שהחיילים אינם מפריעים לנו אך מטלפנים למישהו בעוברנו לידם. למזלם של הפלשתינים, בשעה זאת אין מעוכביםinfo-icon ואם נבדקת תעודה של מישהו הוא משוחרר מיד. על גג הבית הצופה על ציר המתפללים התיישבו חיילים לביצוע נוהל "אלמנת קש". נקווה שיסתלקו משם מהר. צריך לעקוב.

 רצינו לברר איפה היה אירוע ההתנחלות בלילה. חייל משמר הגבול במחסום בית המרקחת מסביר לנו שזה די עמוק ברובע היהודי, אבל הם פונו.

 מכיוון שפחדנו להתקרב למתנחלים הסתפקנו במה שסיפר. אנשי ה TIPH בכלל לא שמעו על כך. הם, שדקה קודם שוחחו בידידות עם החיילים נראים מסויגים מאיתנו ומסתלקים בהגיענו.

כפי שהבטחנו, שבנו לביה"ס לבנות "אל פייחה". רצינו לקיים את הבטחתנו ולעזור להם בארגון נסיעה לגן החיות התנ"כי. המנהלת, במחשבה שנייה, מחליטה לדחות את הטיול לתחילת שנת הלימודים הבאה כי בעוד שבועיים יוצאים לחופשת הקיץ והרמאדן יתחיל השנה כבר בסוף יולי.

היא מבקשת שנתלווה לטיול כשזה יצא לפועל ואנחנו מבטיחות שכך נעשה. סיכמנו שתתקשר ברגע המתאים ואז נעזור לה.  

הגרפיטי "האומנותיים" מלכלכים כל קיר ובטונדה ורק מבליטים עוד יותר את פרצופו המכוער של הכיבוש.

לא ברור של מי הרעיון הנלוז הזה אבל אם ככה הימין מבטא את אהבתו לעיר האבות אז אוי לנו עוד יותר.

החלטנו לחזור דרך תרקומיא, גם בגלל שבבית ענון יש עץ תותים נהדר. קיוונו שימתיק לנו את הרגשת המיאוס מחברון.

לדאבוננו הם עוד ירוקים. בעל העץ מבטיח לנו שבעוד 15 ימים נוכל לבוא ולהנות מן הפירות.

בפניה לכביש 35 ליד הפיל בוקס חיילים עושים מטווח.

מעבר  תרקומיא

ליד הבודקה עומד סגנו של  ציון המנהל. הוא מזהה אותנו ושואל בשמחה לשלומנו. "לא צריך בקורת אני הרי מכיר אתכן".

בתשובה לשאלותינו הוא עונה: הכל בסדר אצלנו, לא?; "אתן לא שמעתן שום תלונות, נכון?; חשוב לו מאד להוכיח שהם בסדר. אנחנו מודות: בזמן האחרון לא שמענו תלונות.