בית לחם (300), יום ה' 19.5.11, אחה"צ

13.30 – 17.00

נועמן

ביקשנו וקיבלנו רשות להיכנס לנועמן. המחסום בכניסה לכפר היה מורד אך הורם למענינו, מה שאפשר לעוד מכונית שעמדה ליד המחסום, להיכנס. ראינו מכונית שהורידה מספר נוסעים ליד המחסום וחוזרת על עקבותיה בכיוון לכפר. המכונית עצרה ורצינו לשוחח עם נהגה, ג'מיל דראווי שאינו דובר עברית. הוא ניסה להתקשר עם בן דודו, מוכתר הכפר אך זה נמצא בשכם. ניסיון אחר למצוא מתורגמן עלה יפה בדמותו של בן דוד אחר, אבראהים דראווי המדבר אנגלית והזמין אותנו לביתו. אבראהים סיפר לנו שלאה צמל מנסה עכשיו להשיג תעודות זהות כחולות לכל תושבי הכפר, היות והזזת גדר ההפרדה הוכחה כבלתי אפשרית. הוא אמר גם שהצלב האדום הפסיק לעזור לתושבים, ולאלה אין מקורות הכנסה. הוא עצמו מלמד קצת בבית לחם אחרי שפרש מתפקידו הממשלתי ברמאללה. בתו הצעירה, כבת 6, לומדת בבית הספר באל חאס ושתי בנות בוגרות יותר כבר נשואות. אחת מהן חיה בצור באחר והשניה באל חאס אך הן אינן יכולות לבקר את הוריהן בנועמן, רק לחתן מצור באחר ניתן לבוא לבקר. בניו הבוגרים של  אבראהים אינם יכולים להינשא היות ואין באפשרותם לספק מגורים לכלות עתידיות. הוא מתלונן על כי הוא מרגיש כבבית סוהר ובכל זאת היה חיוך על שפתיו והוא נהנה לשחק עם בתו הקטנה.

בדרך לגוש עציון מזרח שמנו לב שבכניסה לדרך בכיוון עבדיה וים המלח אין שלט אדום האוסר כניסתם של ישראלים.

מת"ק עציון

היה רק אדם אחד שהראה לנו הודעה על קנס של 1,000₪, אותו ניסה לשלם ללא הצלחה, במזומן, בדלפק המשטרה. התברר לנו שהדואר באלון שבות סגור בשעות אחר הצהריים, הצענו לו להתקשר לחיה. הוא טען שאינו יכול לחכות עם התשלום עד לשבוע הבא, ואמר שיבקש מתחנת המשטרה בקריית ארבע ביום שישי בבוקר להעביר את תשלום הקנס עבורו.

במחסום המנהרות היה תור ארוך של מכוניות בכיוון דרום, שהשתרע עד מעבר למנהרה הארוכה. בכיוון שלנו נעה התחבורה במהירות ומכונית אחת שעוכבה שוחררה אחרי זמן קצר.

מעבר 300 (בית לחם)

כל הפועלים ללא כל בדיקה.