מת"ק עציון, יום ב' 16.5.11, אחה"צ
16:45 -13:50
לא יאומן! כל הממתינים הוכנסו פנימה ועד שעת הסגירה יצאו כולם. אמנם נכון שלא היו היום ממתינים רבים, אולי בגלל הסגר, ונכון שגם היום קצב הטיפול היה איטי והאנשים נאלצו להמתין שעות רבות, ונכון שפתאום היתה הפסקה, איש לא הוכנס ואיש לא יצא, ורק אחרי שפנינו למוקד ההומניטרי חודשה הפעילות ואנשים הוכנסו פנימה, אבל, בכל זאת, סיפור הצלחה, עד סופו של היום טופלו ויצאו כולם.
13:50
בבואנו פגשנו שני אנשים שיצאו ובידם כרטיסים מגנטים. הם אמרו שבפנים ממתינים ששה אנשים. ליד הקרוסלה חיכו שבעה, ושלושה נוספיםהמתינו באולם. 13:55 יצא אדם שלדבריו חיכה משעה עשר. אחרי הפסקה ארוכה וטלפון למוקד ההומניטרי, ב-14:25 יצאה אשה.
14:40
יצא צעיר ואחריו יצאה מורה שפגשנו לפני שבועיים ושנאלצה לבוא היום שוב. היא נראתה עיפה אך מרוצה.
לא כולם יצאו מרוצים. אדם שהוזמן לניתוח-עיניים בבית חולים בירושלים ולא קיבל רישיון כניסה לעיר מפני שהוא מנוע שב"כ
, יצא מאוכזב ומודאג.
גם אשה מבית ג'אלה, שבקשה כרטיס מגנטי ולא קבלה מפני ש"היום מטפלים רק בתושבי בית לחם ולא בתושבי בית ג'אלה", יצאה מאוכזבת.
פנה אלינו אדם שסיפר שבבית משפחתו, שנמצא בקרבת המת"ק, אין מים וחשמל. למרות בקשותיו, אין מאפשרים לו להתחבר לרשת החשמל ולמערכת המים שמשמשת את המתנחלים, שמטעיהם מקיפים את ביתו. הוא נאלץ לקנות מים שמובלים לביתו במיכל ומספיקים רק לכמה ימים. לפני זמן קצר, הוא התחיל לבנות בית-שימוש בחצר ביתו, אבל אחד המתנחלים דרש ממנו להפסיק את הבניה ואיים שאם ימשיך לבנות הוא ייפגע.
15:00
הוכנסו פנימה חמישה אנשים. ב-15:45 הוכנסו הנותרים ואולם ההמתנה היה ריק מאדם. עד 16:45 יצאו כולם בזה אחר זה.
ניגש אלינו צעיר שהתלונן שהשב"כ לוחץ עליו לשתף פעולה. הם אומרים לו: "עזור לנו - ונעזור לך". תלונה זאת, בנוסח זה בדיוק, שמענו כבר כמה פעמים. אדם מבוגר סיפר לנו שהוא בעל קרקעות ולוחצים עליו למכור את קרקעותיו. הוא מסרב. מאיימים עליו.
מזכיר לכם סיפור תנכי? אולי סיפור נבות היזרעאלי?