בית לחם (300), יום ב' 2.5.11, אחה"צ

שוב, כמו בכל השבועות האחרונים, המת"ק מתנהל בצורה רעה ומבישה. שוב אנשים, נשים וילדים מחכים שעות רבות עד שהם מוכנסים פנימה, שוב, רבים נשלחים הביתה ויצטרכו לבוא מחר. אפשר היה להעתיק את הדוחות הקודמים שכתבנו ושכתבו אחרות , אבל החלטנו בכל זאת לדווח שוב, בתקווה שיקראו וישפרו את התנהלות המת"ק.

14:15 כעשרים אנשים מחכים באולם. הם אומרים שכעשרים מחכים בפנים כבר זמן רב ואינם יוצאים. צלצלנו למוקד ההומניטרי שהבטיח לעזור.

14:50, אחרי  35 דקות  יצא אדם אחד. אחריו, ב-14:55 יצא צעיר שקיבל כרטיס מגנטי. סיפר שהוא חיכה מ 07:00.

15:00יצא השלישי ואחריו ב-15:05הרביעי והחמישי.

 אחרי חצי שעה, ב-15:35, יצאו שתי נשים. הן הגיעו ב-10:00וחיכו מאז. ב-15:45יצאו שני גברים שהגיעו ב-07:00 .

בסך הכל, עד עכשיו יצאו 9 אנשים.

ביקש את עזרתנו פלסטיני שסיפר שהוא נגר שהועסק על ידי יהודי מאפרת. המעסיק שילם לו בצ'ק של בנק בירושלים. כשהוא בא לגבות את הצ'ק נאמר לו שאין לו כיסוי. אחרי שהוא ניסה פעמים אחדות לדבר עם המעסיק ולקבל את התשלום ולא הצליח-  הוא שכר עורך דין שתבע אותו למשפט.

האיש לא הופיע בבית המשפט והדיון נדחה כבר פעמים אחדות. אנחנו נתנו לו מספרי טלפונים של מי שאולי יוכלו לעזור לו.

אדם מבוגר סיפר שבנו נותח ניתוח כושל בבית חולים בשטחים והועבר במצב קשה לבית חולים בישראל. אמו של המנותח הורשתה להיות לידו.

האב אינו יכול להיות אתה בבית החולים, כי הוא עבר השתלת כבד ועליו להיזהר מהידבקות ובבית החולים הוא עלול להדבק. הוא ביקש שיתנו לבנו הצעיר רשיון-כניסה כדי שיוכל לעזור לאמו לטפל באחיו, אך סירבו לתת לו. כשהאב דיבר אתנו, הופיע פתאום הקצין דני. בקשנו שיטפל בבקשתו של האב. דני שוחח אתנו ועם האנשים שהמתינו בתור. בשיחתנו הוא טען ,בין השאר, שאנחנו והפלסטינים אשמים במצב המת"ק. הוא הורה להכניס פנימה שש נשים שהמתינו באולם ולקבוצה של גברים שגם הם חיכו שם, הוא הודיע שהם לא יוכנסו היום אלא מחר ב-13:00.

ב-16:00יצא אדם אחד. ב-16:45יצאו עוד שנים. עד שעה 17:30, כשעזבנו, הנשים לא יצאו והמת"ק לא נסגר. אמרו שמחשב התקלקל. לפני שעזבנו דני נתן לאב רשיון-כניסה עבור בנו.