חוסאן, נחלין, ואלג'ה, יום ג', 5.4.11, אחה"צ

 15.00 – 18.30

כביש המנהרות:

בניית החומה הדקורטיבית בכביש המנהרות כמעט הסתיימה. מחסום המנהרות נראה עוד יותר גדול ומאיים אחרי שהוספו לו מבני הקבע הבודקים את התחבורה בכיוון דרום.

מוכר הקפה העומד בדרך כלל מול הכניסה הקודמת לאל חאדר חולה, שוק לא התפתח כאן אף על פי שיש קהל גדול והרבה מוניות המשרתות אותו. תחבורה זורמת בדרך הכורכר העוברת מתחת לכביש 60. אמנם אין בוץ אך הנהגים טוענים שהנסיעה מכבידה על המנועים, כשהצענו שיסעו דרך אל-נשאש או דרך בית ג'אללה אמרו שזה יגזול יותר מדי דלק.

נחלין:

רצינו לצפות בחומה חדשה שנאמר כי נבנתה בנחלין ונסענו דרך חוסאן עד למעבר שמתחת לכביש ביתר עלית. הצלחנו לתמרן בדרך הצרה וזרועת המהמורות העוברת בנחלין, אך לא ראינו כל חומת הפרדה במקום. המשכנו דרך גבעות ונכנסנו לרגע לראש צורים בכדי לצפות על ביתר עלית הנראית משם במלוא מימדיה הענקיים והיא ממשיכה וצומחת.

ואלג'ה:

גם הישוב הר גילה צומח ותופח לכל הכיוונים, בכפר ואלג'ה נמשכת בניית החומה אחרי החלטת בית המשפט העליון. הרים וגבעות מוזזים וגורלו של הכפר חתום. נסענו דרך הכפר למנזר כרמיזאן, הנופים הפסטורליים שסביבו נראים כמו פעם, עד שמרימים את המבט ורואים את היקפי הבנייה שמסביב וחוזרים למציאות העגומה שלשמה באנו לואלג'ה. אפילו חברנו המבוגר א', שתמיד שמר על רוח טובה, נראה מדוכדך.

אחד מבניו פתח חנות לעוגות ביריחו בתקווה להתפרנס בכבוד, אך אחרי חודשיים פשט את הרגל והיה עליו למכור (בהפסד) את כל האביזרים שרכש; תנור, מקרר וכיוב' אותם רכש בעזרת הלוואות. כובדנו בקפה ובעוגיות שעוד נותרו מיוזמתו, והן אכן היו טעימות להפליא. שני בנים אחרים, אחד חשמלאי מוסמך והשני שרברב, עובדים בבית לחם ומרוויחים, במקרה הטוב, 80 – 100₪ ליום. זה לא סכום שיאפשר להם להתחתן ולהקים משפחה.

א' ישב על אדמתו במחאה כאשר עצי הזית הותיקים שלו נעקרו בכדי לבנות את חומת ההפרדה, הוא הוזז משם בכוח, אצבעו נשברה והחיילים התיזו גז פלפל לעיניו. עין אחת שלו נפגעה, ראייתו מטושטשת והעין דומעת רוב הזמן. עצים חדשים ניטעו על אדמתו של א' אך אין לו תקוות לגבי קליטתם. גם הכוורות בהן השקיע, הכזיבו.

ליד ביתו של ידידנו ע' נבנו, בצפיפות גדולה, שלושה בתים חדשים למגינת ליבם של ע' ואשתו. ע' לא היה בבית כשהגענו, משמע שהוא עובד לשמחתנו. אשתו סיפרה שבכל החודש האחרון עבד. היא שמחה שבאנו ונהנינו להיפגש שוב עם הילדים העליזים והחברותיים, המחונכים להפליא, של בני הזוג. הבכור עומד לסיים את לימודיו בתיכון ומקווה להצליח ולקבל ציונים שיאפשרו לו להתקבל ללימודי סיעוד. הצעיר ביותר, בכיתה ד' הראה לנו בגאווה את תעודת ההצטיינות שקיבל על הצלחתו בלימודים.