עופר - ירי, החזקה וסחר באמל"ח

אולם 3: ערעורים

המערער: חוסאם זוהדי דהוד זחאיקה שאהין - תיק: ע' 2798/07

הרכב של 3 שופטים :
אל"מ דני פרידמן

אל"מ משה מטלון (מילואים)

סא"ל נתנאל בנישו

תובעת: רס"ן שרית שמר

סנגור : עו"ד פידא קעואר

(יש פרוטוקול)

נוכחים באולם: הורי המערער, אחותו ואישה נורווגית השייכת לקבוצת תמיכה נורווגית בחוסאם שאהין - הן הוכנסו על פי בקשתנו (בד"כ מורשית נוכחות של 2 בני משפחה בלבד).

חוסאם שאהין הואשם בניסיון בהריגה ובסחר בנשק. (ר' דו"ח מ 20.2.07 - תיק מס' 1436/04)

ביהמ"ש גזר עליו עונש של 18 שנות מאסר בפועל.

הסנגור קעואר משוכנע בחפותו של מרשו. הוא מציג בתמצית את הליכי המשפט. בנימוקי הערעור הוא מזכיר בעיות חקירתיות בלתי סבירות, כולל בעיות תרגום (חקירת העדים נערכה בידי אנשים שאינם שולטים בערבית במידה מספקת).

הוא מערער על העדויות המפלילות את המערער, לא נערכו מסדרי זיהוי, לא בוצעו שום אימותים לגרסות העדים המפלילים,

לא הוכח שהיה קשר בין חברי החוליה לבין המערער. קיימת אי בהירות אשר לסוג הנשק והתחמושת שהיו בשימוש וכן לגבי מקום מחבואו. הוא מזכיר את עניין הוכחות הכוונה: העובדות שבתיק לא מחזיקות שום כוונה לגרימת מוות בכוונה. "הכוונה הדרושה לא הוכחה מעבר לכל ספק סביר.

כל אלה מטילים ספק אשר לזהותו של המערער. מדובר באדם אחר בעל אותו שם.

על החקירה הוא אומר: "קיימת גרסתו של המערער רק במזכר אחד של חוקר משטרה. המזכר לא נראה כמזכר מפורט או תקני או אפילו לא ניתן תחת אזהרה... זוהי הגרסה היחידה של המערער, לא ניתן היה להשוות אותה לגרסה אחרת שנמסרה במשטרה או בשב"כ, שכן לא נגבתה שום עדות מהמערער... השוטרים חקרו את הנחקרים עפ"י הזכ"דים של השב"כ".

עניין הזיהוי: "שלושת העדים מסרו פירוט חיצוני זהה לאותו חוסאם מראמללה, כביכול המערער. קיים ספק בעניין זהותו של אותו חוסאם. אין אימות בין הגרסאות, אין תמונות, אין מסדר זיהוי או תיאור חיצוני מדויק. התיאור שמסרו אומנם זהה, אולם שונה בתכלית מתיאורו החיצוני של המערער."...

"אני חוזר וטוען כי הספק שנמצא בתיק זה הינו ספק הזועק לשמים... לאור הבעיתיות בנושאים רבים שציינתי כאן...

החקירות, הנשק, אירועי הירי, ההפללה..."

ענייין גזר הדין: "אני מבקש מביהמ"ש לזכות את המערער מטעם חמת הספק ולהפוך את החלטתו של ביהמ"ש קמא. אם ביהמ"ש יחליט אחרת, אבקש להמתיק את עונשו של המערער, שלא יעבור על העונש המינימלי שקיבלו השלושה [עדים - חברי החוליה], עונש בן 8 שנות מאסר."

התובעת: מגיבה על דברי הסנגור וכן על הערות של שניים מהשופטים שמתרשמים שאכן היו מחדלים במהלך המשפט המהווים בעיה: "התביעה תסכים שנפל בתיק זה מחדל והדברים ייחקרו... אך לדעתי אין הנפקות לעניין ההרשעה ולא צריכה להיות...

לעניין המחדלים בחקירה: מחדלים אלו, גם אם היו, לא הביאו לנזק ראייתי או לכשל ראייתי, ובסופו של דבר המסד הראייתי נותר עומד על תילו."

בשלב מסוים נכנס הממונה על התביעה ארז חסון לתמונה ונזף בשופטים על הערותיהם ועל כך שהם מבקשים לשנות סדרי עולם.

אב"ד מלמל משהו כמו "שרק שאל שאלות". המחזה היה תמוה, בלשון ההמעטה. אם התובע נותן כעת את הטון בביהמ"ש, אכן משתנים סדרי עולם, ויש לקחת זאת לתשומת לבנו.

לא ידוע עדיין מתי תהיה החלטת ביהמ"ש לגבי הערעור. זה עלול לקחת שבועות או חודשים.