דרום הר חברון, חברון, סנסנה (מעבר מיתר), יום ב' 4.4.11, בוקר

צופות: 
נתניה ג', יהודית ק, (מדווחת) מוחמד
04/04/2011
|
בוקר

מחסום סנסנה-מיתר

יצאנו בשעה 6:30 בבוקר כדי לעשות סיבוב במחסום מיתר-סנסנה: עד 6:50 כל הפועלים עברו, פרט לכמה בודדים שהגיעו באיחור. כולם אמרו שהכל בסדר גמור והמעבר חלק ופתחו חלון בידוק נוסף בזמני לחץ. משפחות האסירים המתינו למרן מהצלב האדום שעוד לא הגיע אבל כשיצאנו לכיוון חברון הגיע האוטובוס האחרון של המשפחות.

כביש 60 פתוח תנועה מתונה. רק בבני נעים ראינו ג'יפ בכניסה לכפר, אך התנועה זרמה חופשית.
 

חברון

בתוך חברון ראינו  4 מעוכביםinfo-icon בעקול 160 שמאויש בשוטרי משמר הגבול..בחור אחד עוכב לזמן ממושך למדי והסביר לנו שהוא ירדני ואין לא תעודת זהות אך גר בקסבה של העיר העתיקה ועובד בצד הפלסטיני. סיירנו בעיר ללא ארועים וחזרנו לראות מה עלה בגורלו. בשעה 9:15 - שעה ויותר מאז שהגענו לראשונה - הוא עוד עמד שם בגשם, ועוד 4-5 בחורים נוספים עוכבו בינתיים. התפתחו ויכוחים בין המעוכבים והשוטרים אבל ללא אלימות פיסית. פתאום שוטר שלף את אחד הנערים, אזקו אותו והחלו למשוך אותו, כשהוא עומד על רגליו, לעבר הג'יפ (מספר רשום  661435). הדברים קרו נורא מהר, אבל ראינו שסחבו אותו מתוך הבודקה לאחור, ואז שמו לא כובע צמר על הראש ומשכו לו אותו מעל העיניים והאף - חשבנו נוהל עציר. לפני שהספקנו להגיב הגיעה אמו בצעקות, שלפה את הכובע והחלה לצעוק על השוטרים. כשרצנו להגן עליה השוטרים סחבו את הנער לעבר הג'יפ והוא פשוט התמוטט לרגלינו. השוטרים נבהלו והתירו את האזיקים, ידיו של הבחור היו כחולות ומנופחות והוא מחוסר הכרה. הבחור הוא בן 18 ופרטיו נמסרו ל'יש דין' ולמוקד להגנת הפרט.

לקח רבע שעה עד שאמבולנס צבאי הגיע עם רופא וחובשים, ואחרי 2 אינפוזיות ועוד רבע שעה של טיפול הוא חזר להכרה חלקית אבל נותר מבולבל ומטושטש.
הרופא אישר בקלות דעת מזעזעת שלנער הותז גז פילפל על פניו וחסמו את אפו ופיו בכובע הצמר. "זה כואב", הוא אמר "אבל אין בעיה נשימתית".
לפי קצין מג"ב (היחיד שהיה מזוהה בתג ושמו שמור עמנו), הנער תקף שוטר ושהוא עצור למרות מצבו, בסוף הוא שוחרר  ממעצרו לבית חולים בחברון הפלסטינית.
הצענו לקצין לרשום את שמותינו ומספרי הזהות כדי שיזמינו אותנו לתת עדות, אך הוא סירב מכיוון שלטענתו יש מצלמות צבאיות במקום שמתעדות את הכל - אך כמובן לא את המתרחש בסתר הבודקה או מאחוריה. לו  הייתי אני יותר זריזה יכולתי אולי למנוע את המעשה - אבל אז עבד היה עצור כבר בכלא עופר או במקום אחר.
מוחמד נהגנו, שנשאר באותו מקום, ראה את המעשה של ההתזה בגז וייתן עדות גם הוא.

בסוף האירוע הגיעו למקום אנשי TIPH שצילמו אך סרבו לתת לנו תמונות, וכך גם הצלב האדום והסהר האדום. בנוסף לדווח של יש דין, והמוקד להגנת הפרט תוגש תלונה למפקד משמר הגבול. הבחור היה עצור, אזוק ולא אלים וריסוס גז פילפל לתוך עיניו מטווח קצר הוא התעללות לשמה. נתניה דברה אחה"צ עם האם שסיפרה שעבד עוד מאושפז - הוא סובל מאסתמה ומאלרגיה קשה לריחות של פרחים, בושם וכד' כך שהמעשה הנפשע במיוחד מסוכן עבורו.

יצאנו ב 10:40 ובבית נטוש. ליד ציר המתפללים, יש עמדת מג"ב.  מספר טלפון (נמצא בידי המדווחת) היה רשום על הקיר וראינו עוד מעצר של נער, אבל בלי אזיקים, שהובל לג'יפ בדיוק כשהגענו, וזה התרחש לעיניהן של עוד קבוצה של נשות TIPH  שלשם שנוי היו ידידותיות ובקשו כתובת של מחסום ווטש ואמרו שחברון בהחלט מתחממת בימים האחרונים. פגשנו את אמו של הנער העצור, לקחנו את שמו, גם הוא בן 18. מס טלפון נמסר למוקד  להגנת הפרט וליש דין. שוטר במקום סיפר לנו שהנער חשוד בגניבה וחדירה למטווח ופשוט חשוד - כמו כל העם הפלסטיני!