מגרש הרוסים, ירושלים - הארכת מעצר, מנועים (ממפגש עם עו"ד)

צופות: 
טובה שיינטוך, רוני המרמן (מדווחת)
12/01/2009
|
בוקר

מגרש הרוסים

 

משמרת בעלת אופי חריג

 

עורכי הדין הפלסטינים שובתים כאות סולידאריות עם תושבי עזה.

שופט: גל רוזנצווייג

חוקר המשטרה: איציק יעקובוף


העצור הראשון מנוע מפגש עם עו"ד. עלינו לחכות בחוץ. הדיון נמשך 45 דקות (בד"כ הזמן הממוצע של דיון הוא 5-10 דקות) !  בעוד אנו עומדות במסדרון מחוץ לאולם הדיונים, החוקר איציק יוצא מהאולם כולו נסער,בליווי חוקר אחר. הוא מחזיק בידו מסמך ושואל בכעס "מי גבה את עדותו של העד הזה?" וממהר הלאה למצוא תשובה לשאלתו. כעבור כמה דקות הוא חוזר אל אולם ביהמ"ש. הסצנה הזאת חוזרת על עצמה מספר פעמים, ואנו תוהות מה מתרחש בתוך האולם. כיוון שאין היום עורכי דין, אין לנו את מי לשאול. אנשים נוספים הקשורים לחקירה מתרוצצים אנה ואנה. יש אווירה של עצבנות רבה.


כעבור 45 דקות מוכנס העצור השני. גם הוא מנוע מפגש עם עו"ד. הדיון הזה נמשך 15 דקות וארוך מהרגיל.


ב 11:30 אנו סוף סוף מורשות להיכנס לאולם הדיונים.

העצור הוא אמג'אד פואד פארוק (ת.ז. 955138730) המוכר לנו מהשבוע שעבר.

הוא נמצא במעצר מ 19.11.08 ומכחיש כל קשר לאישומים נגדו, שפרטיהם מופיעים

בדו"ח הסודי.

בדיון הקודם האריכו את מעצרו ב 11 יום, והשופט (אגסי) הבטיח לו שזו הארכת המעצר האחרונה לפני שכתב האישום יוגש לתביעה. אלא שהיום נאמר לו שעורך דינו הסכים (טלפונית) עם גורמי החקירה שמעצרו יוארך ב 7 ימים נוספים. העצור מזכיר לביהמ"ש את ההסכם אתו מהשבוע שעבר ואומר שאינו מסכים למעצרו ל 7 ימים נוספים. השופט רוזנצווייג מעיין בתיק של העצור. הוא שולף ממנו כל מסמך, קורא אותו בקפידה ושואל את איציק שאלות הנוגעות לפרטים מסוימים. נראה שאיציק המום מהתנהלותו החטטנית והחריגה של השופט, וכשזה מצביע על פרט נוסף שאינו ברור לו, החוקר מתפרץ: כבוד השופט, יש שופטים שמאמינים למה שכתוב פה!" בהמשך רוזנצווייג מצביע על 3 מסמכים ושואל את איציק אם הוא יודע מה כתוב בהם. "זה אמור להיות חידון?", דברי איציק.

וכך זה נמשך במשך 45 דקות. למרות הכול, השופט מורה להאריך את המעצר ב 7 ימים,

בהתאם לבקשתו של החוקר.

 

בדיון הזה היינו עדות לעבודה קפדנית, יסודית ומפורטת של שופט שהתייחס לתפקידו ברצינות.

לא יותר מזה. כלום לא העיד על ספקות מצדו אשר לתקינות ההליכים של ביהמ"ש הצבאי. בסך הכול רצה למלא את תפקידו בצורה הטובה ביותר. תארו לעצמכם מה היה קורה

אילו כל השופטים היו נוהגים כך. המערכת של ביהמ"ש הצבאי הייתה קורסת תוך זמן קצר!

לא יעלה על הדעת שניתן להקדיש לתיק של חשוד אחד 45 דקות!

אך שיטתו של רוזנצווייג מאירה, במהופך, את המאפיינים האבסורדים של ההליכים הרגילים בביהמ"ש הצבאי שבהם 5-10 דקות מספיקות כדי להחליט על גורלו של אדם.