בית לחם (300), יום ו' 25.2.11, בוקר
מחסום בית לחם
3 עמדות פתוחות, אין תור. בחוץ עומד גבר צעיר ופונה אליי: לא נתנו לבתו הקטנה לעבור והם בדרכם לבקר את האמא המאושפזת בבי"ח אלמקאסד. אין לו אישור עבור הילדה אבל יש קושאן מקורי והיא קטנה. לפניה שלי הקצין עונה שמגיל 11 ילד צריך אישור. הפלסטיני אומר שהילדה בת 12 אבל שבמת"ק לא נותנים אישורים לילדים בני 12 – 13 אלא רק לגדולים יותר . בקיצור גם השנתיים האלה הן בעייתיות במיוחד... בסופו של דבר הילדה עוברת.
היו 2 מקרים נוספים עם ילדים אך אלה הסתיימו פחות טוב כי הקושאן היה מצולם.
בחור צעיר מהמתנדבים הבינלאומיים הגיע עם קבוצה סקנדינבית במסגרת סיור מחסומים. הוא התקשה להבין את נושא הקושאנים והודה על ההסבר כי עד עכשיו לא שמע על כך שחייבים להביא קושאן מקורי. הוא סיפר גם שאתמול בבוקר (יום ה') היה קשה מאוד: היה תור ענקי ב"מעבר ההומניטארי", הוא פנה למוקד ולקח שעה וחצי עד שהמפקד "אחמד" יגיע. לעומת זאת היום לקח לו "רק" 35 דקות.
מקרה קורע לב של אישה לא לצעירה שאיבדה את התיק שלה עם התעודת זהות והאישור. היא הגיעה בוכה-צועקת והסבירה ששמה את תיק בשרוול הבידוק ולא מצאה אותו לאחר מכן. חייל הלך לבדוק אך לא מצא כלום. ככל הנראה מישהו לקח את התיק שלה בטעות. פלסטיני שיצא הלך לבדוק באוטובוס אם מישהו מחזיק בטעות תיק שלא שלו אך חזר בידיים ריקות. האישה עמדה וצעקה שם אבל לא היה מה לעשות.
ב- 10:45 המקום היה שוב שומם.