חמרה (בקעות), תיאסיר, יום ג' 22.2.11, בוקר

צופות: 
חסידה ש' ורויטל ס' (מדווחת)
22/02/2011
|
בוקר

08:40 - מחסום בזק
אין דבר יותר יפה מהמדבר אחרי הגשם. כדאי למהר לראות, כי הוא הולך ולובש עוד קומביניזון של בטון ומלט - במשכיות ממשיך הבולדוזר להכשיר את הטרסה לשורת הבתים הבאה. תיכף הם נשפכים לבדווים שלמטה לתוך המעיין.

קילומטרים אחדים לפני מחסום חמרה, ממערב לכביש, התגבהו תלוליות עפר חדשות שחוסמות שני שבילים מלהגיע לדרך המלך הסלולה כבר לתלפיות.

09:15 - במחסום חמרה ממתינה קבוצת אנשים למכונית שלהם, הנבדקת בקפידה כבר חצי שעה, לפי דבריהם. אחד מהם עבד 18 שנה בחיפה, אז חרף חרפת האין-ערביתinfo-icon בפינו יכולנו לתקשר. הוא נשוי לירדנית וחי שם. שם נולדו שלושת ילדיו. עם שתי הבנות הוא הגיע כדי לרשום אותן בתעודת הזהות הירוקה שלו, לפני שיגיעו לגיל חמש, כדי להבטיח שיוכלו לשוב לכאן - לג'נין, הביתה - אם ירצו. בירדן, כמו פה, הוא עובד מתחת לשולחן, אף שהוא נשוי לאזרחית ירדנית.

המסלול הירוק עובד.

הדגל הכחול-אדום מדוח בשבוע שעבר נעלם. אולי מישהו נזכר ב"אל יתהלל חוגר כמפתח" והחליט לחכות לסוף הכיבוש לפני נפנוף בדגל שהקופירייטר היצירתי כתב עליו "אפס פיגועים מהמעברים".

היתה לי תחושה של תנועה ערה יותר מהרגיל של מכוניות עם לוחיות זיהוי צהובות בכל הכיוונים. אחת נכנסה באין מפריע לשטח A. ג'יפ לבן, בלתי צבאי בעליל, שני גברים, צבאיים למראה וחמושים להפליא אבל לא במדים, עצרו למה שנראה כשיחת תיאום עם קומנדקר צבאי שחיכה להם במחסום ובלי להתבלבל נסעו - הג'יפ והקומנדקר - מערבה.

עזבנו מעט אחרי 10:00, לא לפני ששמענו שאפשר ללמוד וטרינריה בא-נג'ח.

10:35 - מחסום תיאסיר שמענו את החיילים מספרים אחד לשני שהגענו.

בדרך העולה למחסום, אוהלים בוואדי מדרום לדרך מעידים על סדרות אימוני שדה.

התנועה, בעיקר משאיות ומוניות, היתה דלילה מאוד.

באין פרנסה, עזבנו מעט אחרי 11:00.