מת"ק עציון, יום ב' 14.2.11, אחה"צ

צופות: 
שלומית ש. אורה א.
14/02/2011
|
אחה"צ

14.15

 באולם מחכים כ 30איש. אומרים לנו שבפנים ממתינים 10 אנשים, שישה מחכים לכרטיסים מגנטים השאר לרישיונות כניסה לישראל ולשב"כ. קצב היציאה היה איטי מאד. הראשונים שיצאו סיפרו שהם באו ב6.30בבקר. בין 14.20 ל  15.00 יצאו רק 4 אנשים. טלפנו למוקד ההומניטרי.

ב 14.45 הודיעו לממתינים שהמת"ק יסגר ב 15.00. לא טרחו להסביר מדוע. צלצלנו למוקד שברר את הסיבה לסגירה המוקדמת. נאמר לו שסוגרים מפני שלחיילים "יש פעילות" ושבמקום תלויה הודעה על השינוי. לא הייתה שום הודעה. זה היה פשוט שקר.   

הגיעה קצינה כדי לנעול את דלתות האולם. הקהל המתוסכל ניסה להשמיע את תלונותיו ולשכנע אותה לטפל בבעיותיו ולא לסגור.

פנה אליה סטודנט שלומד כבר כמה שנים באוניברסיטה בירדן וסיפר שהוא בא ארצה לביקור משפחתי ורצה לחזור לירדן להמשיך את לימודיו, אך לא אפשרו לו לצאת מהארץ כי הוא סרב לדרישת השב"כ שבשובו לירדן יפעל שם כמשתף. הקצינה אמרה שהיא מיעצת לו לפנות ואולי בעוד חודשיים- שלושה ירשו לו לצאת. הסטודנט הסביר שהוא אינו יכול לחכות כמה חודשים, כי הוא עלול להפסיד את שנת הלימודים. אך הסבריו לא השפיעו. הקצינה חזרה ואמרה שהיא "נתנה לו עצה". פנו אליה גם אנשים אחרים. אחרי זמן מה, היא הסכימה לאפשר להם לבוא מחר, ולא בעוד שבוע, והבטיחה שיטופלו. עזרנו להם להכין רשימה שמית שנמסרה לקצינה.

אחרי שהאולם נסגר, יצאו בזה אחר זה אלה שהמתינו בחדר הפנימי. יצאה אשה שסיפרה שבתה מאושפזת בבית חולים בירושלים ועומדת ללדת בניתוח קיסרי ושהיא בקשה רישיון לשהות ליד הבת שלושה ימים. נתנו לה רישיון רק ליומיים. למה? מי החליט ששלושה ימים זה יותר מדי ושמספיק לה יומיים? איזו סיבה יכולה להיות להחלטה כזאת, חוץ מרצונו של המחליט-השליט להפגין את כוחו?

פנינו שוב למוקד ההומניטרי וכנראה בהשפעתו, הסכימו לטפל שוב בבקשתה. חכינו עם האישה בחוץ, ליד השער הנעול,  ואחרי זמן ארוך היא קבלה רישיון לשלושה ימים.