מת"ק עציון, יום ב' 7.2.11, אחה"צ

צופות: 
שלומית ש. אורה א.
07/02/2011
|
אחה"צ

מת"קinfo-icon עציון, השעה: 14.10

למרות הקור, הגשם והערפל, הגיעו למת'ק הנידח הזה 20 אנשים. הם התלוננו שכולם מחכים מ 7.00 בבוקר ושרק לפני חצי שעה הכניסו פנימה שני אנשים. השאר, ביניהם אשה עם ילדה קטנה בזרועותיה, נאלצו להמשיך לחכות. טלפנו למוקד ההומניטרי.

14.55

יצא צעיר שקיבל כרטיס מגנטיinfo-icon. סיפר שהוא בא ב 7.00 והוכנס פנימה לפני שעה וחצי. לדבריו, בפנים מחכים רק 3 אנשים. למרות המספר הקטן של הממתינים בפנים, לא הוכנסו פנימה אנשים נוספים. כ 20 אנשים המשיכו לעמוד ליד הקרוסלה.

15.45

שלומית טלפנה לדני, אך הוא "ברוגז". מסרב לדבר אתנו והורה גם לאחרים לא לענות לנו. צלצלנו שוב למוקד שניסה לעזור. הוא ברר במת"ק ונאמר לו שלא הכניסו את הממתינים מפני ש "המצברים התקלקלו". הוא לא שאל למה לא הודיעו על כך לאנשים שהמתינו מהבוקר. למרבה הפלא המצברים כנראה "תוקנו". יצאה צעירה שחידשה כרטיס מגנטי ואחריה יצא צעיר שגם הוא קיבל כרטיס. שאלנו למה אין מכניסים את שאר הממתינים? למה קצב היציאה איטי כל כך? הצעיר הסביר ש"בפנים החיילים ישנים".

16.15

בשעתיים שחלפו מאז שהגענו למת"ק, יצאו רק 4 אנשים. אדם מבוגר שהתייאש, עזב את המקום. דברנו עם המוקד שהיה חביב ויעיל.

16.25

הכניסו 5 אנשים. יצא בחור שקיבל מגנטי. באולם עדיין חיכו 10 אנשים. עוד צעיר קיבל כרטיס. הוכנסו עוד שניים. באולם נותרו שבעה.

16.45

שבעת האחרונים הוכנסו. עד 17.25 יצאו כולם. כלומר: תוך חצי שעה טפלו בכולם.

למה לא עשו זאת קודם? למה אלצו אותם לחכות עד החשיכה? חיכינו עד שיצא האחרון כדי להסיע אותו. אין תחבורה ציבורית למת"ק ואם לא היינו מחכות, הוא היה נאלץ ללכת ברגל, בקור ובחושך דרך ארוכה. הוא סיפר שהגיע למקום ב 7.00 ושלא אכל כל היום. במת"ק ובסביבתו אין כל אפשרות לקנות מזון.