מגרש הרוסים, ירושלים - עסקת טיעון, החזקה וסחר באמל"ח

צופות: 
רוני המרמן, טובה שיינטוך (מדווחת)
06/10/2008
|
בוקר

 

מגרש הרוסים


השופט: רון דלומי

הסנגורים: מאמון חשין, שקיראת פהמי, לימור גולדשטין

החוקר המשטרתי: ג'אלל נאסר אווידה

הדיון בהארכות המעצור מתחיל לרוב בשעה 10. הגענו בשעה 10. באותה שעה הגיעו גם שלושת הסנגורים.
כולנו חיכינו במגרש החניה של מגרש הרוסים, בין מכוניות משטרה שמנועיהן היו מופעלים, (לא ברור לאיזו מטרה; ודאי לא למטרת חיסכון באנרגיה!)


לקראת השעה 11 הופיעו שני מתרגמים וקלדנית. שאלנו אותם איך הם ידעו שהדיון בהארכות המעצר מתחיל ב-11. הם ענו שהחוקרים הודיעו להם.

גם הסנגורים אמורים לקבל מידע זה מהחוקרים. הם אמרו לנו שאכן ניסו להתקשר אל החוקרים מאז יום ראשון,
אך איש  לא ענה להם.

הכול חיכו בחוסר סבלנות הולכת וגוברת.


בשעה 11 נתנו לנו להיכנס.

נכנסנו לחדר של הארכות המעצר - מחניק, חם, לא נעים וקטן מאוד. עד לכניסתו של השופט החוקר המשטרתי והסנגורים כבר הספיקו להגיע להסדרים.

השופט הגיע ב-11:20. הקלדנית התיישבה והתחילה בפתיחת המחשב.
 

10 תיקים, 3 מהם של מנועים ממפגש עם עורך דין.
כל הנוכחים בחדר הדיונים (השופט, הקלדנית, שני המתרגמים,שלושת הסנגורים,שני סוהרים ואנחנו ) מזיעים ומתלוננים על חוסר אוויר והחום, וכמובן, כבר מתכננים איך לסיים במהירות את כל הפרוצדורות, כי השעה מאוחרת.

רק אז מורה השופט לחוקר כי יורה לסוהר: "תביא את מספר 1".


"מספר 1"
נכנס. האישום: אחזקת אמל"ח.

השופט קורא בעיון את התיק, מזהה את העצור, וממשיך לקרוא. נודע לו שיש הסדר בין החוקר לסנגור: 11 יום נוספים של חקירה והעברת התיק לבית המפשט ב"עופר".

השופט מכתיב את החלטתו: 11 יום, כלומר עד ה-17 באוקטובר.
לפי דרישת הסנגורים, הואיל ו 11 הימים  מסתיימים  ביום שישי, ההארכה היא עד יום ה', 16 באוקטובר.

"מספר 2" כבר נכנס, יש הסדר והוא יוצא מייד, עם 11 ימי הארכה.

האישום: חברות ופעילות בארגון לא חוקי.


"מספר 3"
  נכנס, מסירים ממנו את חסימת העיניים בתוך החדר,  ופתאום מתברר שהוא מנוע מלפגוש עורך דין. הוא מוצא.

בנוכחותנו ובמעמד הסנגור החוקר מבקש 22 ימי הארכה.

הסנגור מאמון חשין מתחיל לשאול שאלות. מאחר שהוא מנוע מלפגוש את הקליינט שלו, וכל התיק החסוי והסודי ונמצא אצל השופט, השב ומעיין בו -  מאמון עדיין אינו יודע מהו האישום.

העצור נעצר בביתו ב-2.10

הסנגור שואל שאלות נוקבות , והחוקר מאבד את הסבלנות, כי עליו לערוך בירורים על מידע שאין לו. שליח שיצא עם פתק ובו שאלה אחת, חוזר עם תשובה אחת, וכבר עליו לצאת לשאול שאלה נוספת. מתעצבנים כי חם ומאוחר.  

השופט מחליט, "לאור החומר החסוי", להעניק 22 יום לחקירה נוספת.


העצור הבא שדנו עליו הוא מנוע עורך דין. מאמון חשין הוא סנגורו.

מאמון מתעקש לברר מדוע יש צורך בהארכת מעצר. החוקר המשטרתי מרגיש לא נוח לנוכח שאלותיו העקשניות של הסנגור ומראה לו את השעה, כדי שיבין כי יש לסיים את החקירה...מאמון ממשיך לשאול את השאלות שתיכנן,
ואז יצאנו כולנו, ונכנס העצור.