מגרש הרוסים, ירושלים - הארכת מעצר, תנאי מעצר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
חוה הלוי, רוני המרמן
10/11/2008
|
בוקר

מגרש הרוסים

 

השופט: אדריאן אגסי

התובע המשטרתי: איציק יעקובוף


היום יש רק ששה תיקים להארכות מעצר וכבר מההתחלה ידענו ששלושה מהם הם מנועי מפגש עם עורך דין.

בגלל תנאי המקום שכבר תיארנו אותם כמה פעמים, אנחנו במקרה הטוב רואות את שולי בגדיהם של העצירים ואולי את השרשרת הנגררת מקרסוליהם. אנחנו שומעות את קולם אם הם מדברים. אין מה לדבר על קליטת השמות הנאמרים בשטף ובחפזה. לכן לא נציין בדוח את שמותיהם.


עציר ראשון: הסנגור - סאלח איוב. יש הסכמה, כלומר הסנגור מסכים בשם מרשו להארכת המעצר המבוקשת.
החלטה: הארכת מעצר ב-9 ימים.


עציר שני: הסנגור פהמי שקיראת. אותו הדבר. יש הסכמה ותשעה ימים.


עציר שלישי - מנוע. הסנגור פיראס סבאח.

ביקשו מאתנו לצאת. לא יצאנו. התובע המשטרתי הסביר לשופט שזהו דיון חסוי והוא מתנגד להשארותנו במקום, משום שכל מה שאומרים פה אנחנו כותבות באינטרנט וזה יכול לחבל בחקירה. (באמת, כל פעם שיהיו לי תקופות של חוסר ביטחון עצמי, אני אלך למגרש הרוסים. הכוחות שמייחסים לי שם זה משהו!). מר יעקובוף טען גם שאנחנו כותבות דברים לא נכונים. הצעתנו שיפנה אלינו ויתקן את שגיאותינו נדחתה בבוז.

יצאנו למסדרון וחיכינו עד שהשופט יחשוב בדבר ויתייעץ. בהכנסנו הכתיב השופט את החלטתו:

הוא דחה את בקשתו של התובע המשטרתי להוציא אותנו מן החדר בשעה שעורך הדין של עצירים מנועים טוען. יופי! נשארנו בחדר. סנסציות גדולות לא היו שם:

  • - במה הוא חשוד?
  • - בפעילות בארגון עוין
  • - איזה ארגון
  • - בדוח החסוי
  • - נחקר?
  • - כן, בשב"כ
  • - מודה?
  • - בדוח החסוי
  • - הוא חשוד בפעילות צבאית?
  • - כל ההבטים נבדקים
  • - יש שותפים?
  • - לא יכול להשיב לשאלה.

דברי הסיכום של החוקר: חשדות חמורים... מבקש להיעתר לבקשה....

דברי הסיכום של הסנגור: אני מבקש לתת הזדמנות לבקורת שיפוטית ולקצר את תקופת המעצר....

החלטה: 11 יום.


עציר רביעי - עו"ד פהמי שקיראת

הדיון והטענות דומים עד זהים לדיונים הקודמים אבל השופט, אשר באמת קרא את התיק, שאל, בטרם יתן את החלטתו, אם לעציר יש משהו לומר. העציר אמר שמיום מעצרו הוא מוחזק בתא מבודד, יש לו בעיות בריאות ושמיום אתמול בשעה 14:00 עד עכשיו הוא הוחזק כבול למיטתו, ידיו פרושות ורגליו רתוקות ולא היה יכול  לזוז. כשחושבים על זה זה ממש מזעזע. אבל למה עשו לו כך? כי משהו בהתנהגותו אותת לסוהרים או לחוקרים שהוא "עלול לפגוע בעצמו".

השופט שאל אותו אם הוא חולה נפש. לא.

אם הוא שוחח עם עובדת סוציאלית. כן. (אין גבול לאבסורד. מוציאים צעיר מביתו בחצות הלילה, כולאים אותו בתא מבודד שבועיים בערך, חוקרים אותו, ואחרי כל זה שולחים אליו עובדת סוציאלית שתבדוק את מצבו הנפשי.) 

משהו או מישהו אמר לסוהרים שהוא צריך פיקוח, ולכן כבלו אותו למיטה. ככה הוא באמת נמצא תחת פיקוח.

השופט, ייאמר לזכותו, ביקש שבשעת החקירה יוכן דוח מפורט יותר בענין מצבו הבריאותי של החשוד.

ככה עברו לפנינו בסך עוד עציר אחד לא מנוע ועוד שני מנועים.

לפני שיצאנו ביקשנו מן השופט את הפרוטוקול שבו נכתבה החלטתו שאנחנו זכאיות להישאר בחדר בשעה שעורכי הדין של עצירים מנועים טוענים לקיצור תקופת המעצר. הוא לא נתן לנו את הפרוטוקול אבל אמר שעליו להיות זהיר, ושהדרך פתוחה בפנינו לפנות לנשיא בית המשפט ולבקש את הפרוטוקול. גם פיראס, שיצג את העציר, אמר שהתובע המשטרתי בקש ממנו לא לתת לנו את הפרוטוקול.


דיברנו עם עוה"ד שלנו, ונתקדם בעניין זה.