סיור בכפרים: חארס, כיף אל חארס, קירה, עינבוס, יום ג' 1.2.2011

צופות: 
דליה ג., פועה (אורחת), דבורקה
01/02/2011
|
אחה"צ

10.30 בדרך מחארס לכיף אל חארס שוב ראינו את הריסות הבית בשטח Cשנמצא ברחוב הראשי בין בתים אחרים העומדים על תילם. הוא נהרס מיד לאחר שבנייתו הושלמה. על פי מה שסופר לנו בעבר, הסיבה שדווקא הבית הזה נהרס היא שבעליו לא הספיק לפנות אל בית המשפט לאחר שקיבל צו הריסה, בעוד בתים שכנים טיפלו בצווים שקיבלו בעוד מועד ועניינם עדיין נמצא בדיון. 

בכיף אל חארס התעכבנו ליד בית קברות קטן ובו גם מבנה (בסגנון מוסלמי) של מה שנקרא הקבר של כלב בן יפונה. משיחה עם שכן (השם שמור איתנו), מורה להיסטוריה בעל חנות מכולת הסמוכה לקבר הסתבר, שבעיני הפלסטינים המקום נחשב קדוש כי כלב בן יפונה נחשב בעיניהם נביא. במקום תלוי שלט של המפקד הצבאי באזור והרבנות הצבאית המצהיר על האתר כמקום קדוש. יש במבנה גם חלל ל"עזרת נשים".

עד לפני כ-3 חודשים סבלו תושבי הכפר מרעש והטרדות של מתנחלים חרדים שנהגו לבוא למקום בלילות, להתפלל ולחגוג ואף חיללו קברים סמוכים. לאחרונה הגיעו הפלסטינים והצבא להסכם: הצבא יסייע להקפיד על התנהגות שקטה ומכבדת של המתנחלים המתפללים, וגם יאפשר לחברת הסעות פלסטינית אחת לעבור במשך כל היום בשער המוביל אל סלפית, ליד הכביש לאריאל.

השכן סיפר שאין לו בעיה לעבד את אדמותיו הסמוכות לאריאל.  

בכיף אל חארס נפגשנו עם בעל חנות הבגדים המוכר לנו מזמן. דיברנו שוב על שכר העבודה הנמוך מאוד שמקבלים הפלסטינים העובדים בהתנחלויות ובאזורי התעשיה. הפועלים חוששים להתלונן כדי שלא יאבדו גם את מעט ההכנסה שמשתכרים שם. לשאלותינו סיפר על העדר תוכניות חינוך משלים לילדים אחרי שעות בית הספר ועל כך שמאז הורדת המחסומים וההקלות במעברים נוטים יותר כפריים לערוך קניות בעיר הגדולה ולא בחנויות המקומיות.

בקירה ביקרנו אצל ב. מורה צעירה ונלהבת שמלמדת אנגלית ב-6 כיתות בבית הספר בכפר.  האנגלית שלה טובה. היא למדה בסניף סלפית של האוניברסיטה הפתוחה אלקודס.  לשאלותינו סיפרה כי מסגרת ההוראה של מורה היא 25 ש"ש. מרבית הילדים בכפר לומדים בבית הספר, בנים ובנות באותן כיתות בטורים נפרדים. הכיתות הן של קרוב לארבעים ילדים. בגילים הגבוהים לא קל למורה להתמודד עם התנהגות המתבגרים, אבל בסך הכול היא מציינת שהתנהגות הנערים היא מנומסת למדי.

הכיתות כוללות לעיתים גם ילדים עם צרכים מיוחדים וצוות בית הספר משתדל לענות לצרכים שלהם. למשרד החינוך יש מרכז אזורי בכיפאלחארס. תוצאות של בחינות רשמיות של בתי הספר בסביבה מתרכזות שם.

 בעינבוס קבענו להיפגש עם מ. (דובר עברית), בנו של א., אבי המשפחה בעליה של החנות ל'יד שניה'.  האב לא נמצא היום בכפר כי נעצר משום שלא הופיע לישיבת בית משפט אליה זומן. לפני שהגענו הבן הודיע שלא יוכל לחכות לנו כי נאלץ לצאת כדי להחזיר את אביו הביתה. במקומו פגשנו את האם ואת האחיין, פ. עד שעזבנו, בצהריים, האב עדיין לא שוחרר.

בשיחה עם האם שוב עלה המקרה הקשה של בת המשפחה הנשואה לצעיר שנשפט ל-11 שנה וכלוא בכלא באר-שבע כבר כמעט 5 שנים. לאישה, למעט פעמיים, לא ניתן אישור לבקרו. לפני כמה חודשים נסינו להתערב בעניינה אצל הצלב האדום, אבל פניותיה החוזרות של הבת אליהם מידי תחילת חודש  לא הניבו תוצאות.

 משם הלכנו לפגוש את ב. שמתנחלים העלו את מכוניתו החדשה באש בלילה בחצר ביתו כ'תג מחיר'. 'בצלם' ו'יש דין' כבר ביקרו אצלו, לקחו עדויות וצילמו את המכונית ואת מה שנשאר מהכתובות על גדר הבית היפה, לאחר שהצבא ניסה להסיר אותן. נאמר לו שאין סיכוי שמדינת ישראל תפצה אותו על הנזק אלא אם ייתפסו המציתים. לדבריו, על פי הכתובת על הגדר המתנחלים המציתים באו מהמאחז 'עין עלה' (?).