מת"ק עציון, יום ג' 25.1.11, אחה"צ

14:30עד 17:30

הגענו ב – 15:10 למת"ק עציון. החניון היה כמעט מלא לגמרי, ובאולם המתינו 26 גברים. רובם עמדו צפופים על המדרגות המובילות לשער המסתובב, ולחייל הרושם בדלפק שמאחוריו. שלא כמו יום שלישי שעבר, החייל עבד וקרא לאנשים בזה אחר זה. מישהו מהפלסטינים סיפר לי שהיום אף אחד לא המתין יותר משעה, רובם כדי לקבל כרטיסים מגנטיים חדשים.

בין 15:20 ל – 15:45 החייל הכניס כ-14 אנשים. לאחר שחנה אמרה לו שיש בתור שני גברים מבוגרים שסובלים מההמתנה הוא קידם אותם בתור.

היה שם גבר שלא קיבל את הכרטיס המגנטי שלו ועבד בישראל. הייתה בעיה עם מכונית שהוחרמה, שלא הייתה שלו. חנה יצרה קשר עם "מוקד" והם הזמינו אותו למחרת בבוקר.

ב – 16:10הגיעה אישה הרה שלא יכלה לעבור מיד.

בכניסה כתוב שהמת"ק פתוח לקהל עד השעה 17:00. ב – 16:20 7פלסטינים הוכנסו פנימה.

חנה אמרה לי (לא שמעתי את זה) שהפעם החיילים שאלו כמה אנשים עוד ממתינים . מישהו, וגם חנה ענו "שלושה", אבל כשהאנשים האלה חזרו היה אתם עוד גבר רביעי. ראיתי את הגבר הזה כבר קודם, הוא בדיוק יצא לעשן סיגריה.

מכאן ואלך התפתח ויכוח בינינו לבין החיילים. החיילים אמרו: אתן אמרתן שלושה, ועכשיו אנחנו מקבלים שלושה. מה אתן רוצות?" ניסינו לשכנע אותם לקבל גם את הרביעי מפני שגם הוא המתין שם זמן רב, ורק עזב לרגע. אך ללא הועיל. כשהאיש עדיין נשאר אנחנו עזבנו, ב – 17:00, מקוות שאולי אחרי שאנחנו עזבנו החיילים ירחמו עליו ויסכימו לטפל במקרה שלו גם.

עלי לדווח שזאת הפעם הראשונה בשבילי שהמשרד נשאר פתוח לפחות עד השעה 17:00. למעשה, האחרונים שהוכנסו לטיפול הורשו להיכנס ממש אחרי השעה 17:00, וזה משהו שכולנו הערכנו מאוד.

אולם, במשך אחר הצהריים היה עלינו לבצע מספר שיחות טלפון ולדחוק בחיילים להרשות לאנשים להיכנס. הם טענו שאינם יכולים להכניס אנשים נוספים פנימה מפני שכבר היה קהל גדול למעלה.

יתכן שזה היה נכון, אך, אם כך, על האחראים להביא בחשבון שתמיד יש הרבה מאוד אנשים שצריכים לבוא למת"ק (שלא מבחירה) וצריך להקצות די אנשי צוות לטפל בזרם הזה.

זה לגמרי לא מוצדק שמישהו שהגיע ביום בו הוזמן והמתין שעות נאלץ לעזוב מפני ש"עמוס מדי למעלה" (גבר אחד היה נלהב ביותר מפני שהיום, לאחר שבועיים של כישלונות, הוא נכנס סופסוף וקיבל את הכרטיס שלו.)