בית לחם (300), מת"ק עציון, יום א' 30.1.11, אחה"צ

מחסום בית לחם, 15:30:

כמעט שאין עוברים בשני הכיוונים. זמן מעבר בהתאם – קצר ביותר.

מת"ק עציון, 15:45:

באולם ההמתנה כעשרים איש. מחציתם על המדרגות, צובאים על הקרוסלות.

אישה מבוגרת מקדמת אותנו בטרוניה שכלתה ממתינה ליד הקרוסלות מזה ארבעים דקות והיא בהיריון. קריאות לחייל בחלון אינן נענות. הוא משים עצמו חרש. טלפון לחמ"ל לא ממש עוזר, ובצר לנו אנחנו פונות, כרגיל, לד', מפקד המת"ק.

האישה בהיריון נכנסת, ולטענותינו בדבר חוסר היכולת לתקשר עמו, החייל בחלון משיב לא ממש בנימוס, ולאחר מכן מבשר לנו שבמשרד הקבלה פנימה הרבה מאד אנשים ולכן הקרוסלות אינן מסתובבות.

כעבור מספר דקות מתברר מפיה של גברת שזה עתה יצאה ממשרד הקבלה שהתור שם דווקא לא כל כך גדול – 5 אנשים סך הכול, שניים לתסריך ושלושה לכרטיסים מגנטים.

עד מהרה נותרים בפנים רק שני אנשים וחייל אחר שהגיע לחלון (עכשיו כבר יש שניים, רק החדש עונה לנו) מצהיר שכאשר יסתיים הטיפול בשניים, ייכנסו אחרים.

מדיניות חדשה? רק כשהמשרד מתרוקן מכניסים אנשים? וגם אז "ווחד, ווחד" אבל רק ארבעה מבין ה- 15שעדיין מחכים.

השעה 16:30, קר ורטוב, טלפון נוסף לד' וכול עשרת האחרונים, כולם בזה אחר זה נכנסים.

מחסום בית לחם, 17:00:

למרות שעכשיו כבר מגיעים הרבה יותר פועלים בדרכם חזרה הביתה, זמן מעבר עדיין בסביבות הדקה.