מחסום נעלין ("קרית ספר") יום חמישי 27 בינואר 2011

צופות: 
רוני פ', אינה פ' וחנה ב' (מדווחת)
27/01/2011
|
בוקר

 
הגענו בשעה 04:30 למחסום, העובר עבודות בינוי מסיביות מאד. הערכתנו היא כי במקום מוקם  עוד "טרמינל" ומעבר "גב לגב". כאשר הגענו נפתח רק שרוולinfo-icon אחד ובמקום היו מעט עוברים. רק לקראת 05:00 נפתחו שאר השרוולים (ארבעה במספר) וגם קצב הפועלים המבקשים לעבור גבר מאד. לאט לאט התחילו גם החיילים להופיע וביניהם שני קצינים. חיילת וחייל ניסו להרחיק אותנו מהמחסום, אך עוד לפני שנדרשנו לוויכוח הם כנראה הבינו שיתפתח ויכוח סרק ועזבו אותנו לנפשנו. רק אחד החיילים שמע עלינו משרותו במחסום אחר.  שמענו כי אסור לצלם. הסברנו את הטיפשות של ההערה הזו, ואז שמענו ש"אני לא רוצה שיצלמו אותי". כל זה היה מיותר כי לא הייתה לנו מצלמהinfo-icon (נשכחה בבית) וגם לא היה מה לצלם.
 
שוב נוכחנו כי החיילות מתנהלות בצורה הרבה יותר בוטה ומכוערת מאשר החיילים.
 
בערך ב-05:15 הופיעה במקום מכונית לבנה עם מספר אזרחי ומנורה צהובה על הגג. מתוכה יצא איש בתלבושת חאקי המזכירה מדים  וכלי נשק גדול  תלוי על כתפו. האיש צעד נוכחה אל המחסום. מאותו רגע הוא "ניהל" את המחסום. הקצינים עזבו והרבש"צ הפך למלך המחסום. על פיו ישק דבר. לקראת שעה 06:00 הופיעו שני מג"בניקים. שאלנו מי האיש המנהל את העניינים. "מתווך בין הצבא למחסום". עד אותו רגע בכלל לא ידענו שהצבא זקוק "למתווך" בכדי לנהל מחסום - אבל כידוע בכיבוש יש תמיד הפתעות! ה"מתווך" מיצג כמובן את אדני הארץ - המתנחלים.
 
שני אנשים סורבו מעבר. לצערנו לא הצלחנו לברר את נסיבות המקרה האחד. במקרה השני ביקש האיש לעבור עם מיכל גז וסורב. האיש קיבל את "הצו" בקור רוח ואמר כי יבוא חבר במכונית ויקח אותו ואת המיכל.
 
חשוב להדגיש כי רבים עברו ובידיהם כלי עבודה שונים . אין ביקורת גוף - אך חוששנו כי כאשר תסתיים הבניה המצב ישתנה.
 
ברחבה ליד הכביש התפללו רבים את תפילת הבוקר.
 
על הכביש עמדו מכוניות רבות המחכות לנוסעים. רוב הפועלים עובדים באזור בני ברק רמת גן. לצערנו לא פגשנו היום את חברנו דודיק המדווח לנו תמיד על "חדשות המחסום". הבעיה העיקרית שעלתה משיחות עם העוברים היא שלעתים החיילים ובעיקר החיילות עסוקים בענייניהם והמעבר שדרש היום פחות מעשר דקות לוקח שעה ושעה וחצי. כל מי ששוחחנו אתו התלונן על כך כי הביקורת בדרך הביתה איטית (ולדעתנו מיותרת) ומקשה מאד על החוזרים מותשים מעבודתם.
 
שוב ראינו את הכוחנות, האטימות, הטיפשות והנבלות המאפיינת את "תורת המחסומים". עולם חד ממדי שכולו נראה מבעד לכוונת הרובה.
 
אנו ממליצות מאד כי חברות תקבלנה על עצמן נוכחות במחסום הזה מפעם לפעם, בבוקר (מספיק לבוא ב-05:30) ואחה"צ משעה שלוש עד חמש.