אבו דיס (הפשפש), סילואן, ראס אבו סביטאן (מעבר הזיתים), שיח' סעד, יום ד' 26.1.11, בוקר

6:45   שיח' סעד

מספר קטן של אנשים חוצים את המחסום ,  עוברים בעיקר ילדים ותלמידים שנבדקים בנוהל הומניטרי.  אנו פוגשות את ד', שפנה אלינו בטלפון לפני כמה ימים כדי לברר איך אפשר לזרז מעבר של ילד בן 12 וחצי, שנפצע ברגלו בערב, ונדרש להגיע עם אביו לקלנדיה (!) כדי להוציא אישור לגשת למוקאסד לטיפול ברגל. במחסום שיח' סעד לא הסכימו להעבירו עם האב, בעל אישור העבודה בישראל, ולמרבה הצער המת"ק במעבר הזיתים היה סגור (הדבר היה בט"ו בשבט, אף שבמת"ק טענו אח"כ שלא בגלל חג האילנות המת"ק לא נפתח באותו היום). יעל ש' הציעה לנסות לתאם טלפונית עם מוקד הבריאות במינהל.

7:30  התנחלות ג'בל מוכאבר, מדרונות ארמון הנציב  

נסענו לראות איך משפיעה תפיסת הבית בלב השכונה הפלשתינית על חיי התושבים. דגל ישראל מתנוסס על הבית והוא מוחזק בידי כמה שומרים, שלא נראו בסביבה (השכנים הצביעו על המכונית שלהם). החלונות חסומים נגד זריקת אבנים ומציצים. שכן סיפר שההרגשה לא נעימה אך בינתיים הבית לא מיושב.

8:15  סילוואן

תכונה רבה מורגשת באזור עיר דויד. מפקדים ממשמר הגבול, כ-15 חיילים ו4 כלי רכב. חלק מהחיילים יושבים בסככה שבתוך מתחם עיר דויד. אנחנו מנסות לברר אם יש איזה קשר למנהרה העומדת להיפתח המובילה מעיר דויד למוזיאון הארכיאולוגי שליד הכותל, אך זוכות להתעלמות מוחלטת. לאחר מחשבה והתייעצות עם חגית עופרן משלום עכשיו, המסקנה היא שכנראה שלא, כי אם היה מדובר בחנוכת המנהרה, המטרה הייתה ליצור הד ולפרסם את הדבר.

9:00  מעבר הזיתים/א-טור

דפנה מחכה מחוץ למחסום, היא  התעייפה מנוהל הצפצופים של המגנומטר המכויל לאתר כל צמיד וטבעת, ומכריח התפרקות מוחלטת מעדיים... המעבר מכיל כ-15 בני אדם, בתחילה רק מעבר אחד פתוח, אך מיד נפתח עוד אחד.

אישה כבת 70 עמוסה בכמה שקיות כבדות מחכה לתורה, מבוהלת. היא בעלת ת"ז כחולה ולא עברה במעבר אף פעם. היא נכנסת, המגנומטר מצפצף, היא מוחזרת כמה פעמים שוב ושוב, תוך שהיא מנסה להסביר בערבית: "ח'דיד פי דהרי". החיילות לא מבינות. אני ועוד בחור שעומד אחריה צועקות לחיילות שיש לה פלטינה בגב ואחרי כמה דקות ארוכות הן מתירות לי להיכנס. אני מסבירה, והן מכניסות אותה לחדרון הבדיקה, מפוחדת לחלוטין. אחרי הבדיקה היא מתלבשת ויוצאת ושוכחת את החבילות שלה... ואני טועמת את טעם הלוואי המתלווה להסתה המתנהלת נגד השמאל. החיילות לוקחות את התעודה, בודקות משהו במחשב ומשאירות אותה כ-10 דקות אצלן ללא הסבר. אני מחכה ובינתיים מגיעים למקום מפקד המחסום וסגניו, המעבירים את זמנם בהרצאה מייגעת ל"סייענית הטרור" על ההפרעה שהיא גורמת ועל הבדיקה הרגילה שהיא חייבת לעבור כמו כולם (כאילו שהתנגדתי לכך).  משהו באווירה השתנה, אין ספק, אנו מסומנות ומוגדרות מחדש. והאישה המבוגרת – דפנה קיבלה מידי הבחור שאחריה את החבילות והחזיקה אותן עבורה. היא נכנסה למעבר שוב, וכשיצאה ממנו חיבקה ונישקה את דפנה בהכרת תודה.