ג'בע (ליל), קלנדיה, יום א' 23.1.11, אחה"צ
הערפל והעמימות הם כלים בידי השולט והפכו למציאות נוכחת תמיד בשגרת חיי הפלסטינים.
מחסום קלנדיה:
תמיד ידועה תחילתה של הענישה קולקטיבית. הסיום לוט בערפל. הערפל והעמימות הם כלים בידי השולט והפכו למציאות נוכחת תמיד בשגרת חיי הפלסטינים.
כעשר דקות היה המעבר סגור. בזמן בו שהינו בחברת הכלואים מאונס בין קרוסלות
נעולות ובצדן הספקנו לשוחח עם שני תושבי הכפר קטנה המועסקים במפעל "עוף ירושלים", שמיהרו למשמרת לילה באזור התעשייה עטרות, עם סטודנט שחשש לאחֵר לבחינה ורבים שלא התוודענו לסיפורם.
כולם ידעו שהענישה נגרמה בעטינו. מפתיע ונעים היה להיווכח שאיש לא הביע כעס או תרעומת כלפינו, אלא מעין שמחה שיש האומר בקול את שעל לבם וחיזקו את ידנו בסיפורים מניסיונם האישי באשר להתנהלות המחסום.
השאלה: "למה אתה לא פותח את הדרך לאנשים הטובים האלו?" שהופנתה לחייל האחראי על תפעולו של החשוב שבכפתורי המחסום (הכפתור הפותח והנועל) לא נשאה חן באזני נשוא השאלה ולאחר שלעג להגדרה "אנשים טובים" הראה לכולנו את נחת אצבעו.
- בצדו האחר של המחסום הספקנו לראות סופו של תהליך של העברת קשיש חולה שהגיע מביה"ח מוקסד והושב כשהוא מחובר לחמצן באמבולנס פלסטיני לביתו שבקלקיליה.
- שוטר כחול ושוטר מג"ב קדמו את פני הנוסעים לכיוון פלסטין: ברצותם עצרו רכבים, ברצותם התעלמו. לצדם על הארץ הייתה מונחת שרשרת דוקרנים מוכנה לפריסה. שאלנו למטרת הפעילות שלכמותה טרם נחשפנו ונעננו:"מחפשים חשודים".
מחסום ג'בע:
"זה מחסום נושם!" למדנו מונח שפירושו: מחסום שהפלסטינים עוברים בו ללא קשיים מרובים.
עלטה קידמה את פנינו (בתמונה). המקום נראה כרוח רפאים של מחסום נטוש ורק צללי חיילים שהגיחו מהעמדה העידו שאינו רק נושם אלא גם בועט...
סיפרו לנו שהסולר אזל במיכלים, שמתקנים את התקלה ושתוך דקות ישוב המחסום ויואר.