אבו דיס - חגיגות האפיפניה, קאסר אל יהוד

דרך הגבעה הצרפתית לכביש עוקף יריחו

חגיגות האפיפניה באתר הטבילה בנהר הירדן – קאסר אל יהוד

10.00 – 14.00

שינינו ממנהגנו וכששמענו על חגיגות האפיפניה של העדה הנוצרית האורתודוקסית, היינו סקרניות לראות כיצד המחסומים יכולים להיראות אחרת.

בדרך ראינו הזזה של ערמות עפר ועבודות בנייה ענקיות במקום שבו נבנה המחסום/המעבר החדש של ענאתה ומחנה הפליטים שועאפת. במחסום זה ניתן יהיה כנראה לבדוק גם את נוסעי הרכבת הקלה בדרכה מפסגת זאב העירה.

מול הדרך המובילה לבניין משמר הגבול נבנה מעגל תנועה חדש וג'יפ של משמר הגבול חנה ליד הכניסה לעיסאוויה שדרכה ניתן להגיע לא-טור מכיוון מזרח.

פנינו שמאלה לדרך גנדי, כביש 90 העוקף את יריחו בכיוון לבית שאן. הגענו לדרך המובילה לאתר הטבילה שבדרך כלל לא ניתן לנסוע בה. שער נעול באמצע הדרך נפתח רק בעקבות סידורים מיוחדים עם הצבא ועם רשות הטבע והגנים האחראית על המקום. עכשיו היה השער פתוח ומשטח חניה גדול, ובו מספר גדול של בתי שימוש כימיים, אולתר. על אף גילנו המופלג לא הותר לנו להגיע לאתר ברכב והיה עלינו להמשיך ברגל כי מקומות החניה הבודדים שליד הירדן היו שמורים לאנשי הדת שבאו לחגיגות. 

לכמחצית מהמכוניות והאוטובוסים שבחניה היו מספרי זיהוי פלסטינים. הכנסיות שבצד זה של הירדן נשדדו בשנים הארוכות של הכיבוש, עכשיו מתחילים לשפץ אותן. מהצד הירדני נראות הכנסיות שמורות היטב, לאחת מהן צריח מצופה זהב.
במורד, קרוב לנהר פגשנו קבוצה גדולה של ערבים נוצרים ביניהם חיילים שנראו כחלק מהחגיגה ולא ככובשים. דוכנים למזכרות היו מאוישים על ידי עובדי רשות הטבע והגנים שלקחה על עצמה את ארגון האירוע בצד הישראלי.

מהעבר השני נראו חיילים ירדנים על הגבעות שמסביב. ליד המים נראו כמה אנשים שזה עתה עלו מן הרחצה והחליפו את בגדיהם הרטובים, לא לפני שסחטו אותם ואספו את הטיפות. מרבית הרוחצים היו נזירים ונזירות . הנהר צר ועומקו לא מגיע ליותר ממטר אחד, כפי שמורה מוט התקוע במים ומשמש כמד גובה להם.

מעבר לנהר הוקמה פלטפורמה שעליה הצטופפו צופים רבים שנופפו בזרועותיהם לשלום ובירכו את הקהל הישראלי באמצעות רמקולים. אלה בירכו את ישראל ומכאן נשלחו ברכות למלך עבדאללה. אחרי נאום ארוך למדי של המנהיג הירדני, הוא זרק צלב עטור בפרחים לתוך הנהר ואסף אותו בחזרה באמצעות חבל. בכל פעם שהצלב הוצא מן המים ניער אותו המנהיג הדתי על הקהל שהריע לכבוד טיפות המים הקדושים (והמלוכלכים בבוץ).

לקראת סוף הטקס החלה תזמורת הצופים הנוצרים מירושלים, בתלבושות המרהיבות שלהם, בנגינה. הקהל החל להתפזר ולעלות בחזרה אל מגרש החניה. גם הצד הירדני החלו האנשים להתפזר.

בדרכנו למעלה ראינו עוד אנשים מגיעים לאתר, ביניהם לא מעט יהודים שבאו לצפות באירוע המראה שהכל ניתן היה להיראות אחרת. חבל שחגיגות האפיפניה מתקיימות רק יומיים בשנה.