מע'ייר, 20.01.2011 בקר

צופות: 
יעל ס., רחלי מ., עמירה א. (מדווחת)
20/01/2011
|
בוקר

טקס נטיעת עצי זית בכפר מע'ייר במזרח השומרון  עם ארגון רבנים לזכויות אדם

 "כל האילנות כאילו משיחין אלו עם אלו;

 כל האילנות כאילו משיחין עם הבריות;

 כל האילנות – להנאתן של הבריות נבראו".

 (בראשית רבה, פר' י"ג)

  לאור גל הפגיעות וגניבות הזיתים השייכים לפלסטינים, נערך בט"ו בשבט (20.1.201) מבצע נטיעות בכפר מע'ייר בקרבת ההתנחלות עדי עד בשומרון המזרחי.. באזור זה נכרתו והורעלו עצי זית רבים באמצעות נפט. הטקס נערך ע"י" שומרי משפט – רבנים לזכויות אדם"

החלטנו להצטרף לטו בשבט מיוחד זה במסגרת המגמה שלנו לבקר בכפרים תחת כיבוש ותעודם.

 מבצע הנטיעות מטעם "הרבנים"  בא בתגובה לחוסר ההיענות של הצבא לכבד את החלטת בג"ץ 9593/04, המחייבת את הצבא לוודא כי לא תהיה פגיעה בעצים וברכוש של התושבים הפלסטינאים. טענת הצבא לאי כיבוד ההחלטה גורסת כי "אין באפשרותם להציב חייל שישמור על כל עץ ועץ". "איננו מצפים שהצבא אכן יציב שמירה שכזו, אך יש לצפות כי הצבא יתגבר את כוחותיו ויציב שמירה במקומות הידועים לו כי הינם מועדים לפורענות", נאמר ע"י הארגון, 

ואכן 2 אוטובוסים אורגנו מי-ם ומת"א בראשותו של הרב אשרמן –מזכ"ל הרבנים לזכויות אדם ובסיועו של יעקב מנור מ"קואליציית הזית".

חבל ארץ זה של כביש אלון דרומה מצומת מגדלים , אינו מוכר לי. הנוף הררי,  ואדיות חוצים את הנוף, מבט מזרחה בין רכסי ההרים מגלה נוף רחב של בקעת הירדן והרי מואב(?) מציץ מעברם. מטעי זיתים גדלים בנוף ההררי  וחקלאים עובדים עם חמורים בין החלקות.

 הכפר מוע'ייר נמצא כמה ק"מ דרומית מצומת מגדלים לאורך כביש אלון. רואים בעין חלקות זיתים שרופות, וחלקות" שיקום". גזעים דקים נטולי ענפים תקועים באדמה. מסתבר שעצים אלה  נמצאים בתהליך שיקום והצלה מהעקירות האלימות שנעשו פה. חלק מהגזעים הצעירים מחוברים בהרכבה לענף חדש ומצמיחים כבר ענפים חדשים.

 עשרות ילדים קיבלו אותנו בריצה בהגיענו, רק לאחר מכן הגיעו החקלאים ונכבדי הכפר. הרבנים הביאו למקום זה תרומה של 50 עצים לשתילה ולפני כן נערך טקס בו הודגשה בשאיפה" לנטוע את השלום, ההידברות ואהבת האחר בלבבות יושביה".

 .על כל שתיל נתלתה תפילה יהודית מיוחדת שחוברה על ידי "רבנים למען זכויות אדם", ופסוקים מקבילים  מהקוראן, בשאיפה להזכיר לכל יושבי הארץ את קדושת האילן והאיסור לפגוע בו גם בעת סכסוך ומלחמה.

 גם כחילונית יכולתי לחבור ולהתרגש מהערכים שחזרו וצויינו ע"י הפלסטינים והרבנים. להזכיר לי שערכי היהדות הולכים לחלוטין עם זכויות אדם.

 קטע מתפילת הרבנים שחוברה לכל עץ שנשתל:

"אתה שהורית לנו אחריות למעשה ידינו, השרש עץ זה שנטענו. מי ייתן ויצמח להניב פירות של שלום. חזק את ידי החפץ חיים, אוהב ימים לראות טוב...בקש שלום ורדפהו (תהילים ל"ד) כדי  שמעשה נטיעת עץ זה, יזכיר לנו לשמור את דברי תורתך:

כי תצור אל עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה, לא תשחית את עצה לנדוח עליה גרזן כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות כי האדם עץ השדה לבוא מפניך במצור" (דברים כ': יט')

כפרוש ענפיו של עץ זה, כן תפרוש עלינו ברכת שלומך. טע בנו אהבת האדם ועזור לנו לשמור על זכויות כל תושבי ארץ קודשך".