בית לחם (300), יום ד' 5.1.11, בוקר

6:40 

המעבר היה מהיר, אף שרק שתי עמדות בדיקה היו פתוחות. מדי פעם התורים התארכו, אבל גם נעלמו מהר למדי, והאווירה היתה רגועה. כמובן, השכל הישר אומר שבשעת בוקר זו לפחות שלוש עמדות צריכות להיות פתוחות, אבל במחסום בית לחם פועל היגיון אחר.

07:00

המחסום היה ריק בשני הצדדים. זה היה הרגע לסגור עמדת בדיקה אחת.

אנשים המשיכו להגיע, וכמובן החייל היחיד שנשאר לא היה יכול להתמודד עם התור שהלך והתארך. בתוך זמן קצר סוף התור נעלם אי שם, ולבסוף לא היה תור כלל אלא המון דחוס בחלל הקטן. גברים, נשים, אמהות שאחזו תינוק בזרוע אחת, עגלה וחבילות בשנייה, כולם נמחצו אלה לאלה. שום דבר לא זז.

ראינו את שני המאבטחים מתקשרים ומבקשים עזרה. גם אנחנו התקשרנו. לבסוף נפתחה דלת המשרד וקצין המשטרה הגיח החוצה מדבר בטלפון; אולי אחת משיחות הטלפון שלנו הזיזה בכל זאת משהו. ב-07:30 הוא חזר ויצא סוף סוף מלווה במפקד המחסום, שמיד פתח אשנב אחד והתחיל להעביר אנשים. שלושה אשנבים נוספים נפתחו כעבור זמן קצר. בתוך דקות הדוחק התפוגג.

07:40

המחסום התרוקן.

כך פועל מחסום בית לחם.