שיחות עם תושבי נבי אליאס

צופות: 
נינה ס. ניבה ד. רוני ש. (מדווחת)
17/01/2011
|
בוקר

בהמשך לשיחה שניהלנו בשבוע שעבר עם ראש הכפר נבי אליאס, הנמצא על כביש 55 קרוב לקלקיליה, בקשר לאדמות שנגזלו מתושבי הכפר ע'י הקמת ההתנחלות צופים וההתנחלות אלפי מנשה נפגשנו ביום שני בבית המועצה עם תושבים ושמענו מהם על בעיותיהם.

שתי הבעיות החמורות שעלו בכל השיחות שניהלנו הן:

1) האדמות שנמצאות מעבר לגדר והקושי להגיע אליהן.

2) הבניה האסורה בשטח סי שחונקת את הכפר.

אנו עולות לגג של בית העיריה ומשם רואות את הבתים של אלפי מנשה והגדר הצמודה אליהם המקיפה את ההתנחלות, מתחת לגדר שטח גדול תלול מלא בעצי זית (מאות דונם לדברי אנשי הכפר). השטח מתחיל קרוב לשער 109רחוק מהכפר וממשיך לאורך ומתחת לאלפי מנשה. מתחת לשטח הגדול הזה רואים את גדר המערכת חותכת את מטעי הזיתים הצמודים לאלפי מנשה ומעט המטעים שנשארו קרובים לכפר.

מעל הגג גם רואים את "גבולות" הכפר  ואיך "חוקי שטח סי " חונקים אותו. לדוגמא, דיר עזים וכבשים שנבנה בשעתו בשיפולי הכפר מוקף כיום בבתי מגורים בעלי מספר קומות שנבנו בגלל איסורי הבניה בשטח סי. אסור לבנות את הדיר מחוץ לכפר אפילו כסככה מכוסה בנילון.

שיחה עם אבו שאדי בעל חנות לחומרי בנין וכלי עבודה במרכז הכפר.

לאבו שאדי ולשני אחיו יש 300 דונם מעבר לגדר המבדילה בין נבי אליאס ואלפי מנשה. השטח שלהם קרוב מאד לכפר אך רחוק מאד ממעבר אליהו (109) שהוא השער היחידי שאליו יש אישורים. הבעיה לגביו אינה קבלת האישור אלא הזמן  והדרך הקשה שעליו לעבור כדי להגיע לאדמתו. הוא ואשתו  מקבלים אישורים אפילו לשנתים אך  לוקח להם יותר  משעתים להגיע ברגל מ 109 עד לשטח, באזור תלול ללא דרך או שביל שאי אפשר להעביר בו אפילו חמור ועגלה.על כל השטח נטועים זיתים. לאחיו שהם יותר צעירים ממנו ( בני 60 ו 50 )נותנים אישורים לזמן קצר יותר ולא תמיד הם מחדשים אותם כי לא כדאי להם. לא נותנים להם אישורים לפועלים שיעבדו את האדמה ויעזרו במסיק. השנה הוא ואשתו היו במטע רק פעם אחת ובמסיק מסקו רק 50-60 ק'ג שסחבו בשקים ברגל בדרך הארוכה.

שיחה עם עבד, עובד בעיריה שאף שימש לנו מתורגמן.

לאחיו יש 6 דונם שקרובים יותר לקצה הקרוב יותר לשער 109, אך גם לו קשה מאד להגיע לשטח שלו. מקבל אישור רק לתקופת המסיק.

למשפחה היו אדמות בצד של צופים ולמרות שהזיזו שם את הגדר נשארו אדמות מעבר לגדר והם לא מקבלים אישורים לעבור לשטח.

רעד קצין ברשות ולכן הוא ואחיו מנועי שב'ק. בעבר קיבלו אישורים אך השנה לא. רק ההורים שהם מעל גיל 70 קיבלו אישורים בזמן המסיק. גם המטע שלהם צמוד לאלפי מנשה ומתקשיםלהגיע בגלל שאין דרך.

 

לטיפה, לבעלה ולה יש 20 דונם עצי זית קרוב לאלפי מנשה.

רק לבעל יש תסריך להכנס לשטח שלהם, לה היה ונגמר ולא חדשה כי קשה מדי. לבן בן 20 היה  תסריך והלך לאיבוד. הוא לא חדש. עולה כסף להגיע עד לשער 109 ואח'כ קשה לטפס בין הסלעים והקוצים. בעבר היה להם יבול של חצי טונה של שמן , עכשו כ 90 ק'ג כי לא מטפלים בעצים, בעלה היה פעם אחת במטע.

קשה.....

עלי רדואן.

מהמחסום לאדמה שעה ברגל. הוא בין הבודדים שיש להם אישור שנתי לעבור ברכב את המחסום ולהגיע במכונית עד לשטח שבו מתחילים העצים.יש לו 6 דונם זיתים וגם לאחיו יש 6 דונם. אחיו לא קיבל אשור מעבר לטנדר שלו. אח אחר מנוע להגיע לשטח. לא יודעים למה...לרדואן שתי נשים. לאחת יש אישור לעבור לשטח לשניה אין...

לבדואים שנמצאים בשכנות לשטחי הזיתים ונמצאים כביכול בתוך ישראל מותר להגיע לשטחים .

אח מנוע של רדואן העסיק בדואים שקיבלו 2/3 מהזיתים ולאח נותר 1/3  דבר החורה מאד לבעלי הקרקעות.

לסיכום,אפשר לצטט את דבריו של ג'אלל ראש הכפר אשר אמר לנו: אתם שמים שמן זית בסלט וזה טוב אך לנו הזיתים הם חלק מהחיים שלנו.......