קלנדיה, יום רביעי, 12 בינואר 2011, אחה"צ

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
מקום או מחסום: 
תגיות: 
צופות ומדווחות: 
רותי.ב ודניאלה.י
12/01/2011
|
אחה"צ
Seriously? Does this make us safer?

       דו"ח שממשיך ומתאר את המצב הבלתי נסבל, ראה דוחות של תמר ופיליס משבוע זה.  

15:45 כשהגענו היה רק מסלול אחד פתוח והתור כולו עם האנשים הכלואים במכלאה הגיע עדאמצע הסככה. בחדר הבקרה אפילו לא היה חייל שיפתח את הקרוסלה. אחרי טלפונים לחמ"ל ולמוקד הגיעה חיילת והתור זז. 15 דקות אחרי שהתקשרנו חזרו אלינו עם התשובה שיש תקלה בקרוסלה(ומה עם האחרות?) עלפי מעקב טלפוני המעבר לקח כ-15-20 דקות, בינתיים גם פתחו שרוולinfo-icon נוסף.

בככר הצפונית הכאוס הרגיל חוגג. פקקים שאולי רק אלהים יכול להתיר. ההרגשה היא : "אם אפשר להקשות על החיים, למה לא?" הנסיעה נגד כוון התנועה לרמאללה ואז  בחזרה. מעקב על משאית ענק שהמתינה 25 דקות מההגעה קרוב לתחילת התור ועד סוף הבדיקה, לא כולל את פקקי הענק לפני ואחרי. מפקק לפקק בטחוננו משופר!

16:40 עלינו על אוטובוס ל-20 מטר למעבר הולכי הרגל החדש. כאמור השנוי האחרון אמור לשפר את השירות.

16:50 אנחנו עומדות בתור, לפנינו כ-30 איש ומהר מאד מתייצב גם תור מאחורינו עד סוף הסככה,הפרוצה לרוחות ולקור. 30 דקות לוקח לעבור ולעלות בחזרה על המיניבוס. ולזה קוראים שיפור!!! בתור גם היו כמה תושבי חוץ, שנגשנו לדבר אתם.  בחור שוויצרי התלונן שאין תור נפרד עבורם. דניאלה העירה לו שכולם בני אדם וקבלה תשובה ש"אנחנו ,השויצרים נייטרלים"

17:15 יצאנו לצד הצפוני אל מראה הפקקים האין סופיים. גם זו אינה גזירת שמיים, אלא שהשולט בשטח אינו  מעונין להסדיר את הגיאוגרפיה כך שתאפשר תנועה סבירה גם בשעות העומס.

חזרנו לבסיס ההתיחסות: "אם אפשר להקשות,למה לא?!"