מאחר ובואדי נאר לא היו ארועים במשך החדשים האחרונים, החלטנו לבקר בכמה מהמחסומים האחרים בדרום העיר.
מעבר זיתים
מעט מאוד אנשים עוברים בשני הכיוונים. מאחר ומעט פלשתינאים מקבלים אישורים להגיע לירושליים, מעבר זה משרת בעיקר את ילדי בית ספר.
היינו במקום רק כעשרים דקות, ובמשך זמן זה עברו את המחסום פחות מעשרים איש.
אבו דיס
חזרנו לאבו דיס אחרי שלא היינו במקום מספר חדשים. המחסום שהיה בראש הגבעה - מול המנזר - הועבר כמאה מטרים דרומה.
אחד הסוחרים אמר לנו שהדבר קרה לפני מספר חדשים . אין אפשרות למעבר מכוניות, אבל השער היה פתוח ולא נראו שומרים. כאשר הערנו לסוחר על כך, הוא אמר שהאזור בצד השני סגור לחלוטין, ואפילו אנשים שזקוקים נואשות לטיפול רפואי אינם יכולים לעבור.
עלינו למלון הצוק (קליף הוטל), שהפך לחורבה. בזמן שהיינו במקום עברו שם מספר מכוניות נהוגות על ידי בעלי מלאכה - רצף, חשמלאי.
לא הבחנו בשום שינוי בהתנחלות מוסקוביץ'. האזור לא השתנה בשתי השנים האחרונות, אך אין לדעת מה צופן העתיד.
סילוואן
אחרי אבו דיס נסענו לסילוואן. בשונה ממקרים קודמים, כמעט ולא היתה נוכחות של אנשי מג"ב, אבל הרבה אנשים מחברות שמירה פרטיות נראו בסביבה. כאשר היינו שם, ביום שלישי, היה המקום שקט.
