א-ראם, קלנדיה, יום ב' 3.1.11, אחה"צ

צופות: 
נתניה ג. ופיליס ו. (מדווחת)
03/01/2011
|
אחה"צ

לאט לאט התברר איזה ברדק השתלט על "מעבר" קלנדיה.  שום דבר במקום לא עובד כסדרו.  המעבר המערבי לנוסעי אוטובוסים נפתח ונסגר כל היום לסירוגין, משגע את האנשים.  עקב כך, הלחץ בתוך המעברים הישנים להולכי רגל גבר פתאום מאד אך לא נעשה דבר להקל – להיפך, החיילים ממשיכים לפתוח ולסגור מעברים בלי להתחשב בעומס ובזמן ההמתנה.  ומשני המעברים הפתוחים, אחד מיועד לאנשים בלי תיקים בלבד – אפלייה ברורה נגד נשים שתמיד נושאות אתם משהו, תיק או חבילה, ביד.

המחסום מוקף פקקי תנועה מכל עבר.  אי לכך, האוטובוסים מרמאללה אינם מתקרבים למחסום אלא מורידים את נוסעיהם רחוק איפה שעוד ניתן להימלט מהפקק.  לחשוב רק מה זה אומר עבור נכים או אמהות עם ילדים קטנים.

התברר גם שיש שינויים מקיפים בכל האזור.  בכביש בין המחסום לא-ראם עומדים הרכבים פגוש אל פגוש כתוצאה מכך שהדרך לכביש מס' 60 הפך לחד מסלולי וחד סטרי מזרחה בחציו האחד וחד מסלולי וחד סטרי מערבה בחלקו השני.  זה צריך להיות מבלבל למדי עבור אנשים המנסים להגיע מכביש מס' 60 לרמאללה – אנחנו עדיין לא הבנו כיצד עושים זאת.  בתוך הכיכר הצפונית נחסמה אחת היציאות הישירות צפונה.  כתוצאה מכך כל רכב הנוסע לרמאללה נאלץ לנסוע קודם כברת דרך מזרחה ולסובב את הכיכר לפני שהוא יכול לחזור לנסוע צפונה לכיוון רמאללה.  בקיצור, "בלגן" זאת המילה ולא רואים מתי וכיצד המצב ייפתר.

 16:15, קלנדיה:  איך שהגענו למחסום וראינו ששני מעברים פועלים, נסגר אחד ונפתח חלופי.  האנשים המסכנים שעמדו בראש התור במעבר שנסגר הגיעו אחרונים לתור החדש ונאלצו לחכות כפליים זמן.  פתאום נפתח תור נוסף, רק שהתור החדש מוגבל לאנשים בלי תיקים, ז"א קומץ גברים בלבד.

המצב קשה.  אפילו ידידנו מוכר הקפה התייאש והעביר את דוכנו למחסום אחר.  אמרו לנו שהוא נמצא כעת בג'נין.

יצאנו החוצה לראות מה קורה במעבר החדש לאוטובוסים והתברר שהמעבר סגור.  שומר השער סיפר שכבר יומיים פותחים וסוגרים את המעבר לסירוגין, 4-5 פעמים ביום, ומשגעים את כולם.  אוטובוסים הפסיקו להגיע למחסום בגלל ההמתנה הארוכה בפקקים.  אתמול בבוקר הוא אמר, לא נתנו לילדים להגיע לבתי הספר.  עכבו אותם במחסום לשעתיים וכשהבינו שהפסידו יום לימודים, הילדים חזרו לבתיהם.

בניגוד לנוהל בעבר, לא אפשרו לילדים לעבור בשער ההומאניטארי במחסום הישן.

פקקים ארוכים השתרעו לכל כיוון.  נהג מונית נשבע על ילדיו שהוא מחכה כבר 1.5 שעות בתור.  אני מאמינה לו.  אנשים ספרו שאתמול המתינו שעתיים ואפילו 3 שעות בפקקים סביב קלנדיה.

17:00:  במעברים להולכי רגל פתוחים 2 מסלולים כעת.  אחד מלא המון אדם, נשים וטף (כ-50 איש), והשני כמעט ריק.  התור השני מיועד לאנשים בלי תיקים.

17:15:    עזבנו את קלנדיה ונקלענו לפקק הענק שמתואר למעלה.  באמצע הדרך מזרחה לאדם, הופנו כל הנוסעים לירושלים דרך א-ראם ויצאו שוב לכביש הישן ליד מחסום ליל/ג'בע.