ביקור בכפר ג'מאל (אזור קלקיליה) יום ה' 25.11.10, בוקר
ביקור בכפר ג'מאל (איזור קלקיליה)
קבענו בטלפון להפגש עם ראש הכפר, כאשר הגענו לבית מועצת הכפר (הבלאדיה) פגשנו בשלש נשים שכיבדונו בקהוה והשיחה קלחה איתן. ראש המועצה לא היה ואחת מהן הציעה שניסע להביאו.
הגיעו איתו עוד שני נכבדים, חקלאים. אחד מהם ידע אנגלית והשיחה הייתה בעזרתו. ראש המועצה לא מיהר לחלוק איתנו דברים. הכפר הציורי שוכן בדרך נפתלת מעזון צפונה, מונה 3000 איש.
אדמות
סיפור אדמותיו בצל הכיבוש כפי שסופר לנו:
ב 48 איבדו 10000 דונם משטחי הכפר, בשנת 67 היו להם 6000 דונם אדמות חקלאיות לזיתים , זעתר וירקות. בשנת 2002 עם בניית הגדר, הופרדו 3300 דונם משטחיהם ונמצאים מערבית לגדר, 360 דונם הופקעו לטובת שטח הגדר. כלומר יותר מחצית מאדמותיהם הופקעו וננעלו בשערים מאחורי גדר ההפרדה. אלו השטחים היותר פוריים.
שערים
חקלאיים
שער פלמיה הפתוח רוב שעות היום, שער 919 עונתי הפתוח כחודשיים, מעט מדי לצרכי עיבוד שטחיהם, ושער 839 צפונית, מול סלעית, פתוח ל – 3 זמנים קצובים במהלך היום.
הבעיות: קושי להגיע לאדמות המפוזרות סביב הכפר. שני החקלאים שאיתנו תארו איזה מעקפים הם צריכים לעשות כדי להגיע לחלקותיהם דרך השערים. 7-5 קילומטר נוספים.
אישורים
אישורים ניתנו לעבודה בשטחים, אבל במשורה. ילדו של נאסר שעבר לעבוד מחוץ לכפר אינו מקבל היתר. אין אפשרות לקבל אישורים זמניים לעבודות עונתיות , או לקחת פועל מיומן לעבודה חד פעמית. האשה איתה דיברנו סיפרה על הקושי להביא את ילדיה התלמידים לעבוד ולעזור במסיק.
טרטור הצבא בשערים
פעמים החיילים העייפים או שותי הקפה מתעצלים לבדוק את החקלאים ביציאתם ומעבירים אותם בתנועת יד. בערב כשחוזרים החקלאים מיום עבודה – הם נעצרים על שהייה בלתי חוקית מחוץ לגדר. "עבירה" כזו גוררת עונש ללכת למת"ק הישראלי ולחדש את ההיתר. המת"ק לפעמים סגור ועוד יום נגזל מהחקלאים.
מים - התברכו במי בארות. לא ציינו בעיה עם המים.
בסוף המפגש ראש המועצה אבו שאקר היה נכון להפשיר ולדבר איתנו. ההתנגדות הראשונית "לדבר עם ישראלים" החליפה פנים. נפרדנו עם קפה, כיבוד והבטחה לבוא שוב.
בחוץ חיכו לנו נשים שהזמינו אותנו לראות את המתפרה שלהם. תופרות עבור חברה בתל אביב כשהקבלן הוא ישראלי מכפר ברא. שוב הציעו לנו תה וכסאות. עוד ועוד נשים הגיעו לשוחח איתנו. שני דברים הן רוצות במיוחד: להגיע לים ולהגיע לירושלים.