עופר - החזקה וסחר באמל"ח

צופות: 
לאה רייכמן, נטע גולן (מדווחת)
27/02/2008
|

10:30-13:30


באנו לצפות בערעור על גזר הדין במשפטו של עארף עמארנה, שניתן בבית המשפט הצבאי בסאלם ב 02/01/2008  
(ר ' דו"ח), וצפינו בערעור נוסף.

10:30 הגענו למתחם בית המשפט ושוחחנו עם הוריו של עארף. הם יצאו מיעבד, ליתר ביטחון, כבר ב 04:30 והגיעו לעופר
ב 06:30. לדבריהם לא היו עיכובים במחסומים בדרך.

בינתיים פונה אלינו אימו של נאשם אחר בבקשת עזרה. לה ולאחת הסבתות של הנאשם התירו להיכנס, אך הסבתא השנייה ממתינה בחוץ.

שוטר אמר שמכניסים שני קרובים, אבל שהסנגור יבקש מהשופט, ואם השופט יסכים, יכניסו גם את הסבתא השנייה.

הדיון בערעור נקבע לשעה 11:00, אבל הסנגור, עו''ד אחמד רסלן, איחר כי היה צריך להגיע מכפרו הגלילי עיבלין.

11:00 עארף עמארנה והוריו מוכנסים לאולם. במקום נוכחים התובע, מתורגמן, קלדנית ושני שוטרים. הם אינם מפריעים לעארף לשוחח עם הוריו,

עד שהם מוצאים מהאולם, כי הוחלט להקדים דיון אחר.

11:20 עו''ד רסלן הגיע, אך בינתיים התחיל הדיון בתיק ערעור אחר.

שופט אל''מ במילואים אריה נוח
תובע סגן שלומי שניידר.


תיק מס' 1591/08 -  סאמר מוחמד נמר חדארמה, ת''ז 985197698  

סנגור עו''ד איליא תאודורי.

התביעה מערערת על שחרורו בתנאים של סאמר חדארמה ומבקשת מעצר עד תום ההליכים.

הנאשם אדם מבוגר, לבוש בגדים אזרחיים. הוא בנה, כקבלן, בית ספר ברמאללה וכיום מכהן כמנהלו האקדמי מטעם אגודת אל חנסה, כשאשתו יו''ר האגודה.

הסנגור מציין שהנאשם שוחרר בערבות כי אגודת אל חנסה אינה שייכת לחמאס, ולא נעצרו אנשים מאגודה זו. הנאשם גייס כספים לבניית בית הספר, בעיקר מנסיך דובאי, בנה אותו כקבלן, פיקח על הבנייה ועל רכישת הציוד, ומנהל את בית הספר בו לומדים כמאתיים ילדים, ביניהם גם ילדים של בכירים ברשות הפלסטינית.

הנאשם אף לא היה יכול להיות חבר באגודת אל חנסה, כי זו אגודת נשים.

התובע טוען שאגודת אל חנסה קשורה לחמאס. מספר שהאגודה נקראת ע''ש חנסה, אישה שהקריבה את בניה במלחמה נגד הפרסים והפכה למיתוס ולסמל לג'יהאד (לא יכולתי שלא לחשוב על המיתוס של חנה ושבעת בניה). גיוס הכספים לבניית בית הספר נערך בחסות גופים שונים הקשורים לחמאס, והנאשם הופיע בכנסים מטעם גופים אלה. באגודה, בביתו ובמחשבו של הנאשם נמצאו חומרים שונים של החמאס. התובע מזכיר גם אישום קודם ומציין שהנאשם היה בעבר במעצר מינהלי.

לדעת התובע בית המשפט ששחרר את הנאשם בערבות לא התייחס לחומרת הראיות.

השופט מעיר שיש להיצמד לכתב האישום ולא למסמכים שמציאתם אינה חלק ממנו ומוסיף שהמעצר המנהלי בעבר אינו רלוונטי למשפט המתנהל כי אין לזה משמעות ראייתית. מצד שני לדבריו חומר הראיות מעורר שאלות לגבי החלטת בית המשפט קמא לשחרר את הנאשם בתנאים.

הסנגור טוען שלא ברור כלל איך הגיעו החומרים שנמצאו בבית ובמחשב לנאשם.

השופט מעיר שגם במשפטים של חשודים בפדופיליה מתייחסים לחומרים הנמצאים בבתיהם ובמחשבים שלהם, וגם הם טוענים שאינם יודעים את מקור הנ''ל.

הדיון על המסמכים, על הרלוונטיות שלהם לכתב האישום ועל פעולותיו השונות של הנאשם נמשך. במהלכו השופט מעיר פעמים רבות לצדדים ובמיוחד לתובע,

שלדברי השופט עליו להקפיד על התנהגותו כנציג התביעה הצבאית.

התובע מבקש לעצור את הנאשם עד סוף ההליכים כפעיל בכיר במשך זמן רב בארגון הקשור לחמס. מביא דוגמאות למעצרים במקרים דומים.

הסנגור מציין שהמשפט פלילי, ושצריך להוכיח שאכן אגודת אל חנסה קשורה לחמאס, ושהנאשם ידע על כך. מדגיש שבית המשפט שחרר את הנאשם בהפקדה נמוכה, 1000 ש''ח בלבד, ואף לא מצאו לנכון לעוצרו, כמקובל, עד הערעור.

הנאשם הופיע היום בבית המשפט ויבוא ברצון לכל דיון כדי להוכיח את חפותו.

השופט מתעניין בגילו של הנאשם, 48, במספר ילדיו, חמישה, גילם 9-22 ויש כבר נכד אחד, ושואל אם אשתו עצורה. היא לא עצורה.

אומר שיחליט מאוחר יותר, כנראה לא היום, ושההחלטה תוקרא ע''י שופט אחר, כדי שלא יצטרך לבוא לעוד יום מילואים.

12:20-12:30 מעין הפסקה, בה השופט נשאר באולם ועובר על החומר המוקלד.

תיק מס'  1143/08 - עארף אחמד עארף עמארנה, ת''ז 946593894

סנגור עו''ד אחמד רסלאן

מתורגמן טור' סאאיד ג'אנם

רשמות רב''ט מאיה פליישמן וטור' לובה שלנב

עארף עמארנה הודה בכתב אישום מתוקן בחברות בחזית הדמוקרטית משנת 2002, ברכישת רובה קרל גוסטב ב14000 ש''ח ובהחזקת 200 כדורי M16

ושלוש מחסניות.

גזר הדין, 30 חודשי מאסר בפועל, ניתן בבית המשפט הצבאי בסאלם ב 2.1.08, ללא נימוקים.

הסנגור רסלאן ערער בשם מרשו והדיון נקבע ל 27.1.08. הדיון, שהיה צריך להתקיים בפני השופט סא''ל בנישו, למעשה לא התקיים כלל, כי עד למועדו לא הגיעו נימוקי פסק הדין. נקבע תאריך לדיון ב 13.2.08, אך הוא נדחה ואף נדחה שנית בגלל יום שלג.

השופט מעיר לסנגור על האחור והסנגור מתנצל. השופט מבקש להבין את ההבדל בין הודעת הערעור המקורית וההודעה המתוקנת שנשלחה לבית המשפט.

ההודעה המתוקנת הגיעה לבית המשפט רק אתמול, אך השופט והתובע כבר הספיקו לעבור עלייה.

הסנגור מדגיש שבערעור המקורי עדיין לא היו נימוקים לפס''ד, והוא התייחס בעיקר לכך שעשרים וחמישה יום לא נתנו נימוקים ושאין לדעת איזה רעיון השתלט על מוחו של בית המשפט קמא עד כתיבת הנימוקים.

השופט משתמש בתיאור הציורי שקודם ירו את החיצים ואח''כ ציירו את העיגולים, אך אומר שהתקדים שהסנגור הביא לא מתאים לתיאור זה.

לעצם העניין טוען הסנגור שלא היה איזון ראוי בין עונשו של עארף לעונשו של שותפו נידאל, שקיבל 45 חודשי מאסר. עארף היה קטין בזמן ביצוע העבירות ובזמן המעצר, נידאל גייס אותו, ונידאל הואשם גם בניסיון לחטיפה ולגרימת מוות. עברו של עארף נקי, והוא גם חסך מזמנו של בית המשפט בהודאתו בכתב אישום מתוקן.

התובע חוזר על נימוקי ההרשעה ומדגיש את חברותו הממושכת של המערער בחזית הדמוקרטית (מגיל 13), את רכישת הרובה ואת החזקת הכדורים והמחסניות, שנמצאו אצלו. מגיש תקדימים.

השופט אומר שנראה שהיה צריך להקל בעונשו של עארף לעומת עונשו של נידאל, וכך אומנם נעשה, אך לדעת הסנגור לא במידה מספקת.

הסנגור מציע להשיג את האיזון הנכון בכך שיקצרו את מאסרו בפועל של עארף ויוסיפו לו קנסinfo-icon כספי,גם כדי שלימודי הנאשם לא יפגעו.

השופט אומר שהחלטתו תוקרא ביום אחר ע''י שופט אחר.

לבקשת הסנגור ההחלטה תישלח אליו בפקס והוא יעדכן את המערער ואת הוריו.

13:30 הדיון הסתיים. ההורים תוהים מה תהייה התוצאה. הסנגור אינו מוכן לנחש הפעם.

הרשמת נותנת לנו ברצון פרוטוקול של דיון זה. אינה יכולה לתת פרוטוקול של הדיון הקודם, כי הייתה רשמת אחרת.

להפתעתנו מופיע בפרוטוקול שם אחר של סנגור (?).