בית לחם (300), מת"ק עציון, נבי יונס, יום ב' 29.11.10, בוקר

צופות: 
חיה א.. עדה ג. (מדווחת)
29/11/2010
|
בוקר

 07:00  מחסום 300
ארבע עמדות פתוחות, הכל שקט ורגוע, המעבר מהיר ומסודר.

 07:30  חוסאן

 

07:50  מת"קinfo-icon עציון
עשרות אנשים מתגודדים בחוץ, ברשימה למעלה מ-60. אחדים באים שנית ואף יותר. לדבריהם לעיתים קרובות פתוח רק חלון אחד לקבלת מגנטי. בשבוע שעבר קבלו לחלון של המגנטי פחות מ-20 אנשים.
08:10  הגיעו הקצין והחייל הבודקים את אולם הקבלה והסביבה לפני הפתיחה. הקצין מגרש את כל העומדים מעבר למעקה הבטון עוד חמישים מטר אחורנית (ראו תמונה). לבקשתי השאיר במקומן אשה מבוגרת חולה שבקושי עומדת ובתה תומכת בה.
08:20 סיימו לבדוק ומכניסים את האנשים. הלחץ וההשפלה בלתי נסבלים. החייל אמר שהיום אין מספרים והרשימה שלך לא מענינת אותי. מעבר לגסות הרוח ולעלבון, הדוחק גדל מאוד.
08:30  עדיין מחכים לחוצים בתור לפני הקרוסלה.
בשעה  08:45 צועקת החיילת: "אחורנית". הם לא מבינים ובעיקר לא יכולים בדוחק לזוז אחורנית עד שהואילה לפתוח את הקרוסלה. זה דרש עוד שני טלפונים. בין המחכים אדם נשוא פנים, בגלביה מבהיקה משקפיים במסגרת מוזהבת וכאפיה. באנגלית מצוינת שאל, מדוע לא מחלקים מספרים ועוזרים לשמור על הסדר, כמו בכל מקום אחר? ובאמת למה לא?
בשעה 08:45 בדרכי ליציאה אחרי שצעקתי אל החיילת שתפתח סוף סוף כי האנשים אינם יכולים לזוז הגיעו שני קצינים. רב סרן כבד משקל הורה לי לצאת כי אני מפריעה לעבודה. הקצין השני ממחסום 300והוא בד"כ חיובי בגישתו. שמחתי לראותו בתקוה שיתקדמו שם. 
יותר מאוחר שמענו בטלפון שחילקו מספרים והלחץ קטן. למה אי אפשר לחלק מספרים מלכתחילה ולמנע את ההשפלה, הרוגז ואי הנעימות מהאנשים?

 

09:00  נבי יונס
המשרד הנייד שלנו עבד שם כשעה וטפל בבעיות שונות.
לכשסיימנו יצאנו בדרכנו הביתה.