קלנדיה, יום א' 6.6.10, אחה"צ

צופות: 
רוני ה' ותמר פלישמן (מדוחת וצופה) אורחת: לינזי, סטודנטית מבריטניה
06/06/2010
|
אחה"צ

"בהפגנה במחסום קלנדיה נפגעה אמילי  חנוכוביץ' מרימון גז בפניה ואיבדה את עינה":

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1172762.html

מכר שהיה עד ראייה למקרה סיפר שביום שני, לאחר שפשטו הידיעות על אירועי המשט, החלה הפגנה בכיכר שבקדמת המחסום. אחד המפגינים  ניגש אל גדר המחסום ותלה עליה דגל פלסטין. המעשה היה כאות לצופי מצלמות האח הגדול הצפונים מול מסכי הפלזמות: כוח משמר-הגבול הגיח מתוך המחסום ותלש את הדגל שהונף. נערי המחנה החלו ממטירים אבנים לעבר הכוחות החמושים ואלו השיבו מצדם במטחי גז מדמיע:"היו להם רובים מיוחדים" סיפר מיודענו, "שיורים הרבה כדורים בבת אחת". רימונים מסוג זה נאסרו לשימוש מטווח קצר מאז שחייו של באסם אבו-רחמה מבלעין קופחו בעטיים בפברואר 2009.

דוברי משמר הגבול טוענים ש:"הכוח פעל עפ"י הנהלים וכי הרימון פגע בקיר ואז עף לעבר הקהל". אלא שכפי שהדגים עבורנו האיש, המרחק בין היורים לבין המפגינים לא עלה על 15 מטר. הנהלים אוסרים שימוש כלי נשק קטלני זה בטווחים שאינם עולים על עשרות מטרים ומרחק שכזה כלל אינו בנמצא בשטח מחסום קלנדיה.

נוסף על כך, כמכירות את המקום ואת האזור בו התרחשו האירועים, ובהסתמך על התצלום שבעיתון (ראו בכתבה בלינק המצורף), קיר (כנאמר בתגובת מג"ב) אינו מצוי בסמוך.

והאישה הצעירה שנפגעה ואבדה אחת מעיניה - נפלה מדממת על הקרקע המזוהמת, נאספה בידי אלו שעמדו בסמוך לה והובלה מהמקום ברכב מזדמן.

  -     -      -         -           -              -              -                 -             -                 -

הניסיון לפענח את הסיבה שבשלה לעתים מוקלדים מספרי הזיהוי של בעלי  ת.ז. כחולות - אזרחים (כמונו) או תושבי ירושלים, מרבית הפלסטינים מורשי המעבר במקום, העלה שהשיטה/השולט/הכובש, כתמנון השולח זרועותיו הרבות לכל עבר, כך השלטון הישראלי על זרועותיו, שולח ידיו לגופם, לכיסיהם ולחירותם של הפלסטינים, גם בעלי זכויות היתר שביניהם. אם לא די במשטר ההיתרים והאיסורים שהם כסד לגופם ונפשם של האנשים, בעת המעבר במחסום קלנדיה מאתרים ותופסים בעלי חוב לכל אחת מהרשויות המדינה: : ארנונה, מס הכנסה, אגף תעבורה וכו...

ואם לא די גם בכך, או גרוע מכך, בעת היותם כלואים בין שתי קרוסלותinfo-icon, יש ומי מהם נדרש להיכנס לחדר הפנימי הסמוך, ובהיות האדם מבודד ע"י מחיצות המסתירות את הפרט מעיני הכלל, מעיני המחכים לתורם מאחור או אותם שכבר עברו ומיהרו להיעלם בנתיב המתעקל, מכאן קצרה ומהירה הדרך לחדרי הקפטן.