עטארה, קלנדיה, יום ד' 24.11.10, אחה"צ

רוואבי – סיור מרגש
 
בדרך כלל כשארבעתנו נמצאות, אנחנו מתפצלות ויוצאות שתיים , שתיים, לאזורים שונים. הפעם, אחרי שיצרנו קשר עם פרויקט רוואבי, הוזמנו לסיור מודרך במקום, בכל אתר הבניה של העיר העתידית, ההזמנה הייתה לארבעתנו והחלטנו להשתתף.
נציג של חברת הבניה היה אמור לפגוש אותנו במחסום עטארה הנטוש. עצרנו שם והספקנו לראות טרקטור של הצבא המנסה לנקות את השטח. החייל הנוהג בו שאל בנימוס אם הוא יכול לעזור לנו. טרם הספקנו לענות, ראינו מעבר לגשר מישהו המחכה לנו, ומיהרנו לעברו.
ג'ורג', איש המכירות של הפרויקט, התנצל על איחור של כמה דקות היות ואירח בבוקר קבוצה של יהודים חרדים, בעלי השבועון "משפחה", והתעכב. הוא ניסה להתקשר בכדי להודיע לנו, אך ללא הצלחה. ג'ורג' הוא בוגר אוניברסיטה בטקסס, חי ועבד במדינה זו 12 שנים. הוא סיפר לנו שיש לו הרבה מאד מבקרים, בעיקר מהתקשורת, והוא שמח לארח כל מי שמעוניין כי "אנחנו מאד גאים במה שאנחנו עושים". גם השר לאיכות הסביבה, גלעד ארדן מלווה בהגנה של חיילים, ביקר והיה היחידי שלא ברך אלא טען שרוואבי תהיה אסון אקולוגי, תוך התעלמות מהעובדה שההתנחלויות מטות את מי השפכים שלהם לוואדיות והופכות את מקורות המים של הפלשתינים לאתרים שלהן.
נסענו בעקבות ג'ורג' דרך הכפר עטארה, לכיוון עג'ול עד לאתר הבניה של רוואבי. הגענו לגבעה ממנה נשקף נוף מדהים (מצורף צילום), ובראשה סככות המיועדות למנוחת העובדים, מסביב משתלות של עצים המיועדים לנטיעה בעיר ובסביבותיה (10,000 עצים כבר ניטעו!). כובדנו במנות פלאפל שהובאו מ"סאבא" מקום הפלאפל הטוב ביותר ברמאללה ("וגם נקי" נאמר לנו) וקיבלנו תיקיות עם מסמכים ותקליטור המתארים את עבודות ההקמה של העיר. עוד יש ליד הסככות מבנה המדגים את קירות הבתים שייבנו מאבן ושיש מקומיים, חלונות ודלתות אלומיניום מחברות שונות, כולל 'כליל' הישראלית.
מכאן נלקחנו במכוניות 4X4 לסיור באתר כולו. גבעה שבה נמצאו סלעים של אבן ביר זית, משמשת לכריית אבנים לבניית הבתים (מצורף צילום), מכונות לחיתוך האבן נרכשו וכן גם מפעל (שנרכש בישראל) לייצור בטון. פסולת בניין נגרסת עד דק ותשמש כתשתית לכבישים. בדרך זו לא יהיה צורך לשנע חומרי בניין ממקומות רחוקים ולהעבירם דרך מחסומים.
העיר, שבסופו של דבר (בעוד כעשר שנים) תהיה גדולה מרמאללה ויתגוררו בה כ- 40,000 תושבים. למעלה מ- 6,000 דירות כבר נרכשו. העיר נבנית על שיפולי גבעה שבראשה כיכר עם חנויות, בתי קפה, שירותים אזרחיים, שני מסגדים וכנסיה אחת, מתחת לכיכר מקומות חניה. לכל מקום תתאפשר גישה לנכים. מראש הגבעה נשקף נוף פלשתיני לכל הכיוונים, איזור A כולו. הישוב היהודי היחידי הנראה ברקע הוא ההתנחלות עטרת שתושביה מתנגדים בתוקף לסלילת כביש של 2.5 ק"מ דרך אדמותיהם, שיחבר את העיר רמאללה – מרחק של 10 דקות נסיעה. גם הכפרים הפלשתינים בסביבה התנגדו בהתחלה לבניית העיר וצוות ההקמה עבר מכפר לכפר בכדי להסביר את היתרונות שהעיר תעניק לתושביהם; תעסוקה, שירותי חינוך, בריאות ורווחה. היום, כאשר ערך האדמות של כפרים אלה עולה, כולם כבר מרוצים.
מדהים היה להיווכח בהתלהבות של העושים במלאכה ועל המידה בה הושקעה מחשבה בכל פרט. מי הגשמים ינוקזו למאגרים לצורך השקיה, לא יהיו מכלי מים שחורים על הגגות, אלא מאגר מרכזי. אנטנות טלוויזיה תהיינה גם הן מרכזיות וכבלים תת קרקעיים יתחברו לכל בית פסולת הבניין הגסה, שאינה ניתנת לגריסה, נשפכת בעמק, מיושרת ומעליה ייבנה האמפיתיאטרון הגדול בגדה המערבית שישמש לקונצרטים ולמופעים שונים.
ג'ורג', שכאמור חזר אחרי שנים בארצות הברית, נרגש מאד מההזדמנות שניתנה לו להיות שותף בפרויקט כל כך משמעותי ובעבודה עם צוות מקצועי, תוך היוועצות עם גורמים רבים בארץ והעולם. הוא מגיע לעתים קרובות לישראל, יש לו רישיון מעבר, שבדרך כלל אין לו בעיה להשיג, "לעתים זה לוקח קצת יותר מדי זמן". הוא נסע, בליוויו של יוסי ביילין לסטף ורטהיימר בתפן, בכדי ללמוד ממנו על הקמתו של פרק תעשייתי. "בכלל" הוא אומר "לא צריך להמציא את הגלגל מחדש, וטוב ללמוד מכל אחד"
אבן הפינה של הבית הראשון כבר הונחה והקומה הראשונה נבנית (מצורפת תמונה). הזמן לחגיגות טרם הגיע וכשתהיה עוד התקדמות ייערך טקס גדול בנוכחות הנשיא וראש הממשלה.
 

לכל המעוניין ניתן להיכנס לאתר של Rawabi וללמוד על הפרויקט המרגש הזה.