אבו דיס (הפשפש), הקונטיינר (ואדי נאר), ראס אבו סביטאן (מעבר הזיתים), יום א' 14.11.10, אחה"צ
13:30 – 16:00
משמרת חסרת כל אירועים, רק כמה מחשבות עגומות.
הנסיעה דרך ג'אבל מוכבר, לאורך כל הדרך האמריקאית ובמורד מאבו דיס לכיוון מעבר הזיתים, מבהירה שוב ושוב עד כמה צבועה הטענה של מנהיגינו כי ירושלים כולה שלנו. הכבישים צרים, מלאי מהמורות ובחלקם אף אינם סלולים. הזוהמה בלתי נסבלת; פחי האשפה עולים על גדותיהם, הזבל השפוך בצדי הדרכים בערמות ובתפזורת, כל אלה מעידים על כך שאין כל טיפול עירוני במקומות אלה של ירושלים המאוחדת. נקודת האור היחידה היא בית ספר חדש מבהיק בניקיונו ובחלונותיו הצבעוניים, זה שנבנה על ידי הרשות הפלסטינית!
מעבר הזיתים
כמו תמיד בשעות אחר הצהריים, שממה.
ואדי נאר
זורמת התנועה בכל הכיוונים כמעט ללא הפרעה, החיילים כבר אינם מקפידים על שטח סטרילי
לפני המחסום ואבדה להם גם תנועת היד הקוראת למכוניות להתקדם. גם נוכחותנו לא עשתה עליהם כל רושם ואף על פי שהתקרבנו מאד לעמדת החיילים, איש לא ניגש אלינו. רק מכונית אחת שהגיעה מדרום נעצרה לחמש דקות וניירותיה נבדקו.
כאמור, משמרת חסרת עניין!