בית לחם, מת"ק עציון, קלקיליה, יום א' 19.9.10, בוקר

צופות: 
סילביה פ, עפרה ב, חנה א' (מדווחת)
19/09/2010
|
בוקר

07:00 בית לחם, מחסום 300:
3 חלונות פתוחים. המצב קשה היום. היוצאים מדווחים על מעבר של כ-שעתיים, מתלוננים על החיילות הצועקות ומדברות בטלפון, אבל עיקר העיכוב הוא בצד הפלסטיני. שם לא נותנים לעבור, לא משתמשים בכל בודקים האלקטרוניים העומדים לרשותם וכו'. הסיפור ידוע. 
לפי הבידוק של ה-EAPPI  עד עכשיו עברו 1720 אנשים. בחוץ עוד יש הרבה, שומעים אותם.
המצב ממשיך להיות קשה עד
07:40. אז האולם מתמלא אנשים. הבידוק בחלונות נעשה מהר ואלה שהגיעו אחרונים, מדווחים על מעבר של חצי שעה או פחות.
בשעה
08:00 האולם ריק.  

מצב קשה בשעות המוקדמות הוא מצב מתמשך בכל יום לא רק ביום א'. העוברים הם בעלי אישורים. המעבר היה צריך להיות יותר יעיל ומהיר אבל אין שיתוף פעולה מלמעלה. גם אין מספיק כח אדם, ואם היה, זה צריך להתלוות ברצון להעביר את קהל העובדים במהירות. הפועלים יוצאים מתוסכלים. 

08:30 מת"קinfo-icon עציון:
יש הרבה פונים, לכרטיסים המגנטיים ולאישורים מיוחדים. הרבה אנשים פונים לעזרה כי הם מנועי שב"כ.
אנחנו מסיימות את המשמרת בסביבות
11:00. 

בזמן המשמרת אנחנו מקבלים קריאת טלפון ממחסום קלקיליה.
היה שם מקרה חמור של הפרת זכויות אדם וכך היה:
 
אישה צעירה מנבלוס, שהתקבלה כתלמידה לתכנית בינלאומית יוקרתית באונ' תל-אביב, עוברת במחסום עם אישור מיוחד ליום אחד. היא צריכה לסדר את ענייניה באוניברסיטה. בגלל הצטיינותה האקדמית היא קיבלה מלגה מלאה הממומנת מקרן Wolfson בלונדון. 
הסטודנטית הגיעה למחסום בשעה 07:00 ולפניה שלט בשלוש שפות – עברית, אנגלית וערבית – המקבל את פני העוברים במחסום. בשלט כתוב בעברית משהו כמו "נסיעה נעימה". בערבית כתוב: "מוות נעים" . כנראה שחייל היודע ערביתinfo-icon מחק את המילה "נסיעה" בערבית והחליף אותה במילה "מוות". הסטודנטית צילמה את השלט. 
היא נעצרה והוכנסה לחדר בידוק, שם הכריחו אותה להתפשט כליל ללא כל הסבר ועיכבו אותה למשך ארבע שעות. אחרי עיכוב והשפלה ממושכים, היא עברה את המחסום והגיעה לאוניברסיטה. 

האם זו הדרך לשלום ושיתוף פעולה עם הפלסטינים? האם זו מדיניות מכוונת כלפי סטודנטים או כלפי הסטודנטית הזאת? האם בתנאים האלה היא תוכל ללמוד בישראל כאשר היא תצטרך לעבור כל יום את המחסום? 
תלונה מטעם ראש התכנית הוגשה למתאם פעולות הממשלה בשטחים. התלונה מסתיימת בבקשת הסבר כתוב על המקרה לפני שתוגש תלונה לפרקליטות הצבאית.  
ואנחנו שואלים: עד מתי ימשיכו האיוולת והכוחנות, ההתעללות בזמן מעצר וניצול החולשה כלפי אוכלוסיה הנתונה לחסדינו תחת כיבוש?