חמרה, תיאסיר, יום ג' 5.10.10, בוקר

צופות: 
רויטל.ס רחל.ח (מדווחת ומצלמת)
05/10/2010
|
בוקר

13:00- 16:00
                        מחסום בזק 13:10
עברנו. איש לא שם לב אלינו.
(בתצלום: נוף תנ"ך, הבקעה)

13:30  תיאסיר
  
בזמן שעלינו אל מקום התצפית שלנו שליד עמדת החיילים, ראינו קצין מצלם במכשיר הסלולארי שלו איש פלסטיני עומד, ידיו לצדדים ומחזיק תעודת זהות פתוחה. החייל עמד עם פניו אל העמדה והאיש היה עם הפנים אלינו. אחרי שיצא מהקרוסלות והבידוק שאלנו את הפלסטיני לסיבת הצילום, והוא משך בכתפיו כלא יודע למה והמשיך אל המכונית שכבר חיכתה לו. המפגש עם אותו סג"מ סגרinfo-icon כל אפשרות לברר את הסיבה. הזיהוי שלנו כ M.W לא סיפק אותו והוא דרש תעודות. סרבנו. ואז דרש שנעזוב את המקום כי אנחנו מפריעות לו לעבוד וכי זה שטח צבאי סגורinfo-icon סרבנו, כי לא! זה שטח אזרחי פתוח! ואנחנו רק צופות. שוב ביקש שנזדהה. בתגובה לבקשתנו שיזדהה גם הוא, הוא סיפר שהתעודות לא עליו. נשאנו באוזניו את הנאום השגור בפינו על זכותנו לעמוד קרוב אליו. הצענו לו לשאול את המת"ק. הוא המשיך להתעקש. דרך הקשר, או הפלאפון הוא הורה למישהו "להקפיץ לפה" את הארנק שלו ומאותו רגע הוא היה רק עוין, ולא הציק יותר.

כל זמן שהותנו שם נשמעו יריות והרבה!!!
חייל מנקה וזורק את שאריות ארוחת הצהרים. חמגשית אחת נשארת-בשביל החתולים. 2 שקיות עם לחם נשארות בשביל הילדים שחוזרים מבית הספר ורבים ביניהם על הזכות לקבל אחת מהן (קשה להשתחרר מהאסוציאציות ומהתמונות שכה הטיבו להחדיר בנו). לאחר שילדים מבינים שלא יקבלו מאיתנו כסף, הם רצים אל ההסעה שמחכה להם. רכב ההסעה הפעם חדש ומרווח מאוד, יחסית לגרוטאה הקטנה שהורגלנו לראות. לאחר נחשול הילדים, הקצין מתפנה לשדל את החתול שיבוא לאכול.  מדי פעם הוא צועק "תעל" למישהו שכבר ממתין בכניסה. בדיקת התעודות לא עם המחשב. תנועת הולכי הרגל דלילה.
הקשר פורץ לאוויר: "כמה נשות ווטש יש ב??" תשובה: "צמד. עומדות עלינו כאן עוכרי ישראל. תעביר לאחד. קודקוד קיבל".
משאית זבל ולאחריה משאית קירור נכנסות אל הבסיס. הקצין מעלה משקפת לעיניו. מגלה שהדגל קרוע, ושצריך להחליפו. קצין אל הכביש: "3 ספרות אחרונות של המונית?" עמדת הכביש: "אה, זה לא מה שאמרו". למי הם מחכים? היום כבר לא נזכה לתשובה.
14:15 עזבנו.

ממערב לכביש המוביל למחסום חמרה, במקומות המכונים "זהירות שטח אש" שנמצאים סמוך למאהלים ולרועי הצאן שחיים בהם, אנחנו רואות הרבה חיילים בקבוצות כנראה באימונים מחוץ לבסיס. החיילים שותים קפה, או עומדים עם הגב אל הכביש (האם הם עומדים לירות?).
גם היום עובדים ("עצור/סע") על ריבוד הכביש. בשבועים האחרונים התקדמו יפה צפונה.
חדש! ממזרח לכביש, על הרכס שעליו התנחל היישוב משכיות- מתגלים בתים חדשים בבנייה. לידם ניצב חייל ומכונית.גם היום אנחנו מתרשמות מהירוק הירוק הבריא של הפרדס שממזרח לדרך. ישראל מתייבשת, לתושבים הלא יהודים יש מיםinfo-icon יקרים במשורה, וכאן המתנחלים מגדלים פרדסים וכרמים ....

14:35
  מחסום חמרה
שני אנשים (לא יהודים) מנקים את מעביר המים שמתחת לכביש. חייל עומד מעליהם. חייל+חיילת מ.צ ניגשים להודיע לנו שהם דואגים לבטחוננו ושהמחסום שלהם סגור בפנינו. גם עליהם נגזר להבין שלא נלך משם ושהם טועים באשר לבעלות על המקום הזה. מרגע שפסק הדיון - הפכנו ללא רלוונטיות בעליל. 5 חיילים ו2 חיילות התפנו לשתיית קפה לשירה ולצחוקים. מדי פעם יצאו חייל וחיילת לסמן לבאים ממזרח (הבקעה) שהם יכולים לעבור. הבאים ממערב (מהגדה) זכו לתשומת לב קצת יותר רצינית. מעט הולכי הרגל שעברו שמחו לקראתנו. "WELLCOME TO PALESTINE"    הם קראו לעברנו.
כאשר עמדנו לעזוב הגיעה אל המחסום ממערב-שטח A לוחית צהובה על מכונית קסרה חומה, שעברה והמשיכה לכיוון צפון. צילמנו. כבר פגשנו בעבר ישראלים שעובדים בקידוח מים משטח המכונה A, יתכן שהקסרה הזו שייכת להם, או לגזל אחר.
15:50 עזבנו.

בדרכנו חזרה עלינו אל ההתנחלות משכיות. ואכן בונים(בתצלום). בכניסה ליישוב ניצב מבנה ציבורי גדול וחדש, יש לשער שנבנה עוד בזמן "הקפאת הבנייה". לא נכנסנו אל שטח ההתנחלות בשל השער הסגור שנענה רק למוכרים לו.

בדרך אל מחסום בזק פגשנו ב D-9  ענק, נקי, מסורג חלונות, רכוב על גבי משאית "טריילר".

15:50  בזק
מבקש לדעת מהיכן אנו מגיעות.
ענינו והמשכנו בדרכינו.