ארתאח (שער אפרים), יום א' 10.10.10, בוקר

04:15 קצת אחרנו, ראינו שכבר יש אנשים בצד הישראלי כך שכנראה פתחו בזמן , ב-04:00 .
הגענו לגדר שממנה אפשר לראות את האזור הפלסטיני , שם פגשנו שלושה חברי ארגון EAPPI הבינ"ל , מנורבגיה ומשבדיה . הם הגיעו ל-3 חודשים , גרים בטול-כרם . הארגון הזה  צופה בסה"כ ב-4 מחסומים: אירתח, אייל, קלנדיה ו-300. לדעתם, מחסום אירתח הוא הקשה ביותר.
הם ספרו עד 04:20 מעבר של 1,000 פלסטינים.
בכניסה למעבר: הצפיפות לפני הקרוסלות גדולה מאד , יש דחיפות ולפעמים צעירים שקופצים מעל לראשי כולם לתחילת התור . במקרה אחד ממש מריבה עם מכות ויש שרוטים ופצועים ( הם מראים לי את הפצעים ביציאה ). 
המעבר בקרוסלות מהיר , קבוצות של  25 פלסטינים לערך , גברים ונשים.
באזור היציאה: יש רק 6 עמדות בדיקה למסמכים, מתוך 16 אפשריות . ניסינו לברר איפה יש צוואר בקבוק ולא הצלחנו. כל העוברים כועסים על התור בחוץ ועל כל המכשירים שצריך לעבור בתוך המתקן , ובנוסף גם ה"חדר". כמה בדיקות צריך? הם שואלים. ולמה  לא פתוח פה 24 שעות כמו במעברים לירדן? שואלת אישה אחת.
המונים מחכים פה להסעות שלהם.
05:15-05:30 בכניסה: אין מעבר. לא מסבירים למה, הקרוסלות פשוט לא זזות . דווקא עכשיו שקט ומחכים בסבלנות . עד עכשיו עברו כ-2,100.
התחלף העובד שפותח קרוסלות . איך ידענו? פתאום צועקת עלינו מישהי - " מחסומווטש אחורה או שאנחנו לא נותנים לעבור ! " זזנו והקרוסלה נפתחה .שוב פה מהומה איומה כשקופצים צעירים מעל הגדר על ראשי המחכים הצפופים . איך אפשר למנוע כאלה דברים?
ראינו שלטים חדשים - בצד הכניסה ובצד היציאה של המחסום "מתקן ביטחוני אסור לצלם" ב-3 שפות.
מדדנו זמן מעבר - גבר בן 50 עבר תוך 17 דקות . צעיר עם חולצה סגולה בולטת - 32 דקות.
לחברינו הבינ"ל נראה שיש היום הרבה עוברים יחסית . בשיחה עם פלסטינים שחיכו להסעה הסתבר שהם צדקו - היום התחילה עונת קטיף  הפומלות ותפוזי הטמפורי והרבה פועלים הוזמנו לקטיף.
06:10 עד עכשיו עברו כ-3,300 .
06:20 סוף התור נראה! לא האמנו שנראה אותו כ"כ מהר. היה פה לחץ נוראי עד עכשיו.
06:30 נגמר התור. כ-3,600 עובדים פלסטינים יצאו דרך פה הבוקר לעבודה בישראל.