דרום הר חברון, חברון, סנסנה, יום ה' 14.10.10, בוקר
6.30-9.30
צה"ל מכביד את ידו - האם לשם מיגור החאמס או שמא "ידו" השניה של ביבי מייצרת הוכחות ל"אין עם מי לדבר".
ממשלת ישראל חוזרת "לשיר" בשני קולות.
מעבר מיתר
בשעה זו של הבוקר כל הפועלים עברו. משפחות האסירים בשני אוטובוסים ממתינות למעבר.
כביש 60
עד הפניה לסמוע הכל נראה כרגיל. אך משם והלאה צה"ל הציב מחסומי פתע בכל הצמתים:
בכניסה לסמוע מעכבים לביקורת את המיניבוסים הצהובים.
לחניה של חטמ"ר יהודה ולשטח שמעבר לכביש הובאו הרבה מאד קוביות בטון. בפניה לקאראמה חיילים מפטרלים.
בצומת דורא-אל פאוור, בשתי הכניסות, קוביות הבטון שהיו נטושות הרבה זמן דופנו בשקים וחזרו להראות כעמדות ירי. חיילים עומדים ובודקים כל רכב.
למרגלות בית חגי, ליד השער הסגור, למבואותיה הדרומיים של חברון, חיילים מפטרלים. בצומת הכבשים מחזה דומה: משני צידי הכביש ג'יפים וחיילים.
בכניסה לקרית ארבע עומדים רכבים צבאיים וחיילים. העבודות לסלילת דרך הכניסה המפוארת לחברון נמשכות במרץ.
השומר שהיה חביב תמיד ממשיך להיות מנומס אך מחמיץ פנים אלינו היום (אולי רק נדמה לי?).
לכל אורך הדרך כרזות מודבקות ומזמינות את כולם למהר ולהרשם ל"ישראל שלי".
חברון
גם בחברון כל החסימות מאוישות. גם אלה שהיו ריקות הרבה זמן. התנהלות חטיבת כפיר מורגשת. בעיקול 160, בדרך הפונה לשכונת ג'בל ג'והר - בה היתה פעולת הצבא בשבוע שעבר - הרבה חיילים אך שקט. במחסומי בית המרקחת ותרפ"ט עוברים תלמידים ואנשים אך בד"כ לא מעוכבים
.
במעלה תל רומידה חייל מעכב כמעט כל עובר. מכיוון שמשחרר מיד איננו מתערבות.
בצומת בית המרקחת פגשנו את אנשי ארגון ה C.P.T. הם מספרים לנו שמאז הפעולה המצב קשה ומתוח מאוד בעיר.
באזור H1 צה"ל עורך חיפושים כמעט מדי יום וגם את צעדיהם של הפעילים בארגון מצרים מאד, ויש להם הרגשה שממררים להם את החיים כדי שימאס להם והם יעזבו את העיר.
האם רק החמאס מעונין להכשיל את שיחות השלום? התשובה נישאת ברוח.