בית לחם (300), מת"ק עציון, יום ב' 18.10.10, אחה"צ

צופות: 
שלומית ש., אורה א.(מדווחת)
18/10/2010
|
אחה"צ

 מת"קinfo-icon עציון 

 14.10  אולם ההמתנה היה מלא עד אפס מקום. וכמו בשבוע שעבר, הממתינים סדרו לעצמם רשימה עם מספרים לפי סדר הגעתם. אחד מהם, שישב בקצה שורת המושבים, סיפר שהגיע בשבע בבוקר וקיבל מספר 50. אנשים שישבו לידו אמרו שמספרם 51  ו 52. לדבריהם, גם הם הגיעו בשבע, אבל כבר הקדימו אותם רבים שהגיעו בשלוש ובארבע לפנות בוקר. אדם שיצא החוצה ב- 14.15 (אחרי שצלצלנו למוקד ההומניטרי) אמר שמספרו 36. לדבריו, הוא הגיע ב 6.30, חיכה כשמונה שעות. במשך השעות האלו טופלו רק 36אנשים. ב 14.30יצא צעיר שהוזמן לשב"כ והגיע בבוקר. גם הוא חיכה כשבע שעות. אחריו יצאו 5אנשים שהוכנסו ללא מספרים. לא הוכנסו הממתינים האחרים. הם התלוננו בזעם על הקצב האיטי.

 

פנינו שוב למוקד ההומניטרי שכרגיל ניסה לעזור.שלא כרגיל, לא הצלחנו להתקשר למוקד הרפואי שאליו טלפנו בעניין חולים שבקשו רשיונות כניסה לצורך טיפולים רפואיים. טלפנו כמה פעמים ולא נענינו. כל ניסיונותינו לא צלחו. לא הייתה תשובה. הניסיונות החוזרים ונשנים נעשו בין 16.00ל- 17.20.

 

בינתיים הגיעו אנשים נוספים, ביניהם עורך דין מבית לחם שפנה אלינו וביקש שנודה בשמו לסילביה שעזרה לו. הצפיפות ליד הקרוסלה גברה.

 

ב 15.00נכנסו לאולם קצין וסמל ושוחחו עם הממתינים. באותו זמן יצאו מחזיקי המספרים 37ו 39. בפנים. הם שהו רק רבע שעה. גם מי שיצאואחריהם אמרו שבפנים הם שהו רק כחצי שעה. כשיצא מספר 42, הוא סיפר שמחכים בפנים רק שבעה אנשים, אבל הכניסו רק מעטים נוספים.

 

קצת אחרי השעה ארבע חדלו להכניס אנשים. בכל זאת הצלחנו לדבר עם החיל והוא הכניס זוג מבוגרים חולים שקבלו את מבוקשם.

 

ב-  16.10 יצא מספר 54, אדם בן 86 שחיכה מהבוקר. בזה אחר זה יצאו מחזיקי המספרים 56- 58. לא יצאו מספרים שמעל לששים שכנראה התייאשו והסתלקו. רק אחד, מספר 67, שכנראה התעקש, יצא אחרי חמש. הוא היה האחרון. כלומר: מהבוקר ועד סגירת המת"ק טופלו רק 67 אנשים שנזקקו לטיפול בכרטיסים מגנטיים.

ב- 17.00באו שני קצינים לאולם ההמתנה. אחד מהם, רס"ן דני, הקשיב לתלונותיהם ובקשותיהם של הממתינים באולם, שאחדים מהם באו כברמספר פעמים ולא התקבלו והפסידו ימי עבודה. דני שוחח אתם. עם שלומית הוא סירב לדבר. אמר ש"אסור" לדבר אתה. כנראה מפני שהתלוננו במשמרת קודמת על טיפול לקוי.

פנה אל דני נהג אמבולנס שבא עם מסמכים רפואיים מבית חולים בירושלים בעניין תינוק בן 8חדשים שיש להעבירו בדחיפות לטיפול בירדן, בליוויאמו ואחות רחמניה. למרות בקשת בית החולים, דני, שאין לו הכשרה רפואית, החליט שאין דחיפות וכיוון שהתינוק מאושפז האישור יינתן רק מחר. 

לפני סגירת המת"ק פנו אלינו שני אנשים שזומנו לשב"כ (באו לביתם באמצע הלילה, כמנהג המקובל, ופקדו עליהם להתייצב למחרת). הם התייצבו, מסרו את תעודותיהם והמתינו. האחד מ- 08.00, השני מהצהרים. השב"כ לא טיפל בהם. טלפנו למוקד ההומניטרי ואולי בגלל טיפולם, ב-17.25נקראו השניים לקרוסלה של השב"כ וקיבלו זימון ליום ג' הבא לבאר שבע!!! כלומר, שני אנשים, אחד שוטר במשטרה הפלסטינית והשני עו"ד מחברון, בזבזו יום עבודה שלם כדי לקבל זימון לפגישה בעוד שבוע!

האין שום כללי התנהלות המחייבים את השב"כ? האין שום ביקורת על הזלזול שלהם באנשים?