ג'וברה (כפריאת), ג'ית, דיר שאראף (חביות), חבלה, ענבתא, קלקיליה, יום א' 17.10.10, אחה"צ

צופות: 
: אליקס ו., סוזן ל. (מדווחת), אליס מ. (אורחת), צ'רלס ק. (מתרגם)
17/10/2010
|
אחה"צ

סיכום
רק לאחרונה התחילה התקשורת להפנות את תשומת הלב להתנחלויות כ"חזית" של הכיבוש.  זו מערכת סבוכה – וגם משתלמת – עם ריבוי החסימות, גדרי התיל והמחסומים אשר מוקמים מחדש ומפורקים, תמיד ליד התנחלויות או למרגלותיהן; כבישים נפרדים נסללים ונסללים מחדש כל הזמן, מנהרות נחפרות מתחתם עבור אלה שאסור להם לשהות מעל פני הקרקע; גדר/חומת ההפרדה פורצת דרך שדות של פלסטינים וחורשות הזיתים שלהם.  אך אין עונה שבה נוכחות ההתנחלויות והמתנחלים, שמספרם הוכפל שוב ושוב מאז הסכם אוסלו, כה בולטת כמו בעונת המסיק, כאשר אלימות שיטתית מצד המתנחלים חוזרת וגוברת בזמן המסיק, כולל איומים ומניעת גישה לעצים, על ידי המתנחלים וגם על ידי הצבא.
שער 1392  חבלה
13:00  השערים נפתחים כבהיסח הדעת על ידי מילואימניקים, אחד מהם עם נשק מכוון שמסרב להשיב לנו ברכת שלום או לענות לשאלותינו.  סוסים, אנשים, אופניים ומשאיות נושאות עצים למשתלה בין הממתינים הרבים משני עברי גדר ההפרדהinfo-icon. הקבינה של משאית עמוסה מוצרים, בדרך למשתלה או ממנה, נבדקת בקפדנות, ושני החיילים מסתובבים לאיטם סביבה.  כאשר הנהג עובר לידינו הוא נרכן אלינו ומוסר לנו שלוש גויאבות! 
13:15  אוטובוס המסיע את ילדי בית הספר הבדואים בחזרה למאהל שלהם ליד התנחלות אלפי מנשה מנסה להביאם הביתה.  אך לא – על החיילים לעלות לאוטובוס, לבדוק את תעודת הזהות של הנהג ושל גבר נוסף, לחייב את הנהג לפתוח את כל תאי המטען של האוטובוס, שלושה מכל צד, בעוד הם מביטים פנימה בעיון.  אוטובוס הילדות מגיע כעבור עשר דקות
13:30  קלקיליה
בחינה מקרית היום של המחסום לשעבר חושפת את פני הכיבוש האמיתיות.  עומד שם רכב משטרה ליד חייל, והשוטר בודק רכב הבא מכיוון קלקיליה עם לוחיות ישראליות (צהובות) בעוד רבים אחרים מאותו סוג עושים את דרכם מן העיר.
מעל, התנחלות צופים ממשיכה לגלות את פניה האמיתיות של הקפאת הבנייה – ממשיכים לבנות כל הזמן.
14:10  מצפה ישי
זו שכונה "חדשה יותר" של קדומים, שם עוד קרקע פלסטיני פרטית נלקחה על ידי חברה בשם "קדומים 3000," דוגמה נוספת – לפי אתר האינטרנט – של "שכונה רחבה ופורחת."
מוקדם יותר גילינו כי בסוף לא היה צורך לסייע ל"שומרי משפט" לעזור לחקלאים פלסטינים למסוק "בשקט" את הזיתים שלהם, וכי למשמרת הבוקר היו בעיות עם הצבא, לא עם המתנחלים.  כרגיל, הצהירו כי המקום הוא "אזור צבאי סגור."  התעוררה סקרנותינו, עשינו את דרכנו לשם כדי "לרחרח" וגילינו, מעל לגבעה התלולה מול קדומים מחסום לא-מאוייש, חסימה.  מעברו אפשר לראות דחפור עובד.  מכוניות רבות של מתנחלים יוצאות ממצפה ישי וממתינות בחסימה המתוחכמת בעלת מכשולי מתכת העולים ויורדים באמצע הכביש, מעשה קסם או של יד נעלמה, עד שזרוע המחסום נפתח.
צומת ג'ית
עוד רכב משטרה לצידי הצומת, ומכונית עומדת.  בכל זאת אנו עולות לכפר צרה בכביש הסלול היפה, מתנת "העם האמריקאי לעם הפלסטיני," כביש הנכנס באופן מרשים לשכם, עם פנייה לירידה התלולה לבית איבא, המחסום לשעבר אשר נבנה מחדש מספר פעמים במשך הזמן שמתנדבי מחסום ווטש השקיפו עליו, והיום מזכיר תפאורה מאובקת ישנה של מערבון הוליוודי.
דיר שאראף
היות ורוב המסיק הסתיים, בית הבד עובד במרץ, ממלא את הג'ריקנים הצהובים המכוערים בריח הנהדר של הנוזל הירוק-זהוב – הכתישה הראשונה של העונה.
ענבתא
אין כבר הפתעות, המחסום מאוייש ואנו רואות מרחוק את החיילים, אך ללא תור של רכבים שייבדקו – או לא ייבדקו.
ג'וברה
מתייחסים אלינו כאן כפי שהתייחסו לאוטובוס בית הספר בחבלה.  אנו צריכות לפתוח את תא המטען – אחד בלבד – אך כל ארבע הדלות נפתחות על ידי המ"צ, וחייל אוחז חזק בנשקו מאבטח אותו – מראה תואם לזה של החייל המכוון את נשקו לעבר הפלסטינים שעוברים את גדר ההפדה בחבלה מוקדם יותר בצהריים.