דרום הר חברון, חברון, סנסנה (מעבר מיתר), יום יום ב' 25.10.10, בוקר
סנסנה-מיתר
בשעה 7:00 בבוקר רוב הפועלים כבר עברו. המסורבים שנותרו בצד הלא נכון לא ששו לדבר עמנו- בפעם הראשונה הרגשתי עוינות מסוימת, אפילו מהרוכלים. פנה אלי הנציג מהצלב האדום שהתלונן על החברה שמפעילה את מעבר מיתר באומרו שהטיפול במעבר לא יעיל וגם אכזרי! הוא טען שתרקומיא מנוהל יותר טוב ובכל מקרה מחסומי צה"ל פחות גרועים! חילקנו פלייר עם מספרי המוקד למסורבים שביקשו עזרה - מעבר לזה מה נותר לעשות בימים אלה? אין פלא שהיתה עוינות. לשם שינוי הייתי לבושה בבגדי "שרד" כי נסעתי מהמחסום לפגישת עבודה בירושלים - אולי זה השפיע על התקשורת עמם?
כביש 317
נסענו לחברון דרך כביש 317 כדי להחזיר תעודת זהות לעציר משוחרר ביאטה. הכביש שומם, הנוף מהמם ורק לקראת יאטה ראינו תנועה של תלמידי בית ספר. בעיירה עצמה יש מחסום על כביש הכניסה, כ -300מ' מהכביש הראשי. 8 חיילים בתלבושת קרבית מלאה, כולל הכל ונשק דרוך. אך הם לא בדקו איש, חוץ מאיתנו כמובן שהמתנו באופן חשוד לגמרי כדי לפגוש את בעל התעודה.
חברון
חברון שקטה ומנומנמת בשמש סתווית. ויתרנו עלביקור אצל עאבד ונסיונותיה של נתניה לתמוך לבדה בכלכלה הפלסטינית. הלכנו ברגל לאורך ציר המתפללים. הבתים ממשיכים להיות חסומים. ליד הבית של אוסאמה פגשנו פועלים שסיפרו שהם משפצים כדי שהיהודים לא יקחו את הבית.
אוסאמה (ראו דווחים קודמים) הוא בן לאם קשישה, וחסימת הכניסה לביתו גרמה לקשיי גישה חמורים. שמענו מדאוד ג'אבר, בעל מפעל הנעלים ליד ציר המתפללים,שאמו של אוסאמה מתה לפני כמה ימים וכי הוא נסע עם משפחתו לבית זמני עד שישופץ ביתו. דאוד טוען שלאוסאמה יש רישיון בניה מהמנהל האזרחי ובגלל זה הוא חסין בפני פלישה של מתנחלים. יש לקוות שהוא צודק.
ליד המפעל של דאוד עומד בית ישן ויפה מאוד, למרות היותו מאוד מוזנח, השייך לדאוד. שרוצה להפוך אותו לגן ילדים או למרפאה "כדי שמתנחלים לא יפלשו ויהפכו את חיינו לגיהנום" (ביתו של דאוד משקיף על הבית). הוא הוסיף שאפשרות לא רצויה אחרת היא השתלטות החמאס על המקום - דבר שיגרום כנראה לפלישת צה"ל בשעות שונות ומשונות. (אולי הוא הוסיף את זה למען האיזון, שלא נחשוב שיש לו משהו רק נגד יהודים.... ואולי התכוון למה שהוא אחר, מי יודעת. מה שמענין הוא שאנשים נוקטים יוזמה והם פועלים עכשיו לשמור על רכושם מפני הגזל. לדעתי זאת תופעה חדשה אחרי הבריחה הגדולה מן העיר בשנים קודמות. נפרדנו מדאוד בלחיצות ידיים ונסענו לירושלים.
כביש 60 וירושלים
בכביש 60 הכל פתוח, אפילו בעציון ובמחסום המנהרות. בדרך חברון, ציר מרכזי בתוך ירושלים שמוביל מדרום לצפון, ראינו קבוצה גדולה של "אנשי המחסומים" ממתינים לאוטובוס למזרח העיר, כנראה לחיפוש אחרי עבודות מזדמנות. השעה הייתה כבר קרוב ל- 10:00.