בית לחם (300), מת"ק עציון, יום ו' 29.10.10, בוקר

צופות: 
אפרת ב., קלר א.(מדווחות)
29/10/2010
|
בוקר

09:10 – 11:15

מחסום בית לחם,  נבי יונס

 

תקציר: התנהגות  מחפירה של חייל שקובע לעצמו את הכללים ומשתעשע בגורלם של פלסטינים. תלונה הוגשה למוקד ההומניטארי.

ב- 09:10 רק העמדה הראשונה פתוחה, שני חיילים בפנים, שני תורים ארוכים של פלסטינים. התנוחה הנונשלנטית של החייל בעמדה הקרובה ליציאה, תנועת היד היהירה, המבט הלועג וחיוך קטן של סיפוק עצמי כבר מבשרים רע. הכול זוחל.  אחרי כרבע שעה מגיעה סוף סוף חיילת ומנסה לפתוח את העמדה השנייה. משום מה הדלת לא נפתחת והיא מבקשת מהחיילים לפתוח ולאחר מכן מהמאבטח למעלה.  עוברות כמה דקות טובות והדלת נפתחת.

התור אצל החייל הראשון לא זז. פלסטיני מבוגר מאוד מראה נואשות את האישור שלו. החייל מסרב להעביר אותו והוא פונה ואומר שכתוב בפירוש שמותר לו לעבור גם ללא כרטיס מגנטיinfo-icon. אני פונה לחייל:

- למה הוא לא יכול לעבור? יש לו אישור.

- אין לו מגנטי.

- אבל יש לו אישור מעבר לישראל. הוא לא הולך לעבוד.

- היום כולם צריכים מגנטי.

- למה?

- זה מקל על העבודה שלנו, שלא נצטרך להקליד את תעודת הזהות.

את כל זה הוא אומר ללא כל בושה, בחיוך לעגני.  אני מתקשרת למוקד ההומניטארי, מתארת את המתרחש. מבטיחים לי לבדוק ולחזור אליי. בינתיים החייל הבין שהתקשרתי, הוא אומר לפלסטיני להקריא לו את מספר תעודת הזהות ומעביר אותו(!). אני חוזרת למוקד, מתארת את מה שקרה ומבקשת להתלונן.

נסיעה לנבי יונוס להחתים עותר על ייפוי כוח.

חזרה למחסום. אין תור אבל שומעים שבצד הפלסטיני יש המונים ומהומה. אישה יוצאת ואומרת שהמון אנשים מחכים, שמעבירים אותם אחד אחד.

מגיעה קבוצה גדולה ונוצר תור. החייל בעמדה הראשונה שוב מתעמר באנשים. לאישה מבוגרת שלא מבינה עברית הוא אומר שאינה יכולה לעבור כי אין לה מגנטי. היא לא ממש מבינה את מה שהוא אומר לה ככל הנראה והוא צועק עליה כך שהיא נעלמת חזרה לכיוון בית לחם עוד לפני שאפשר להתערב. החייל חוזר על תרגיל המגנטי ואני ניגשת ואומרת לאנשים להכתיב לו את מספר תעודת הזהות שלהם.  הוא מקליד משועשע, מאוד מרוצה מעצמו, קורץ לי (!!) וממשיך בשלו. אני מבקשת לדעת את שמו. מה שהוא מוכן לנדב הוא "מאור" ואני שוב מתקשרת למוקד ההומניטארי, מוסרת תאור של התנהלותו ומבקשת להתלונן.