עטארה, קלנדיה, יום א' 31.10.10, אחה"צ

צופות: 
רוני ה' ותמר פ' (מדווחת)..אורחת: ליז..
31/10/2010
|
אחה"צ

 
קלנדיה:
משעלה באפנו ריח השתן במבואה הצפונית, משהוחרשו אוזנינו מצעקות הזקיף שבראש המגדל: "היייי YOU... היייי...YOU...להתרחק מהגדר!", כשעיננו הבחינה ברובה מונף לעברנו בידי מאבטח שנתן גם הוא בקולו:"הי... הי... לא לצלם!", שקט לבנו וידענו שהגענו למחוז חפצנו, למחסום קלנדיה.
לא הופתענו גם מהקצב האטי של בדיקת הנכנסים בשעריו, התרגלנו לסריקת התעודות ולהקלדת מספרי הזיהוי. אלו גם אלו יונחו למשמורת עד יגיעו ימים רעים שעוד נכונו לנו וייעשה בהם שימוש.
 
במעבר עצמו חידוש: לאורכן של מזוזות שערי גלאי המתכות הודבקו פסים מתכתיים המקרינים אנשים זעירים מרצדים בירוק ואדום = עובר ולא עובר. (התמונה צולמה בהיחבא).
 
 
עטרה/ביר-זית:
חיל ורעדה אחזו בחיילים למראה רכב שאינו צבאי חונה בסמוך לעמדה הנצורה.
"מאד מסוכן להסתובב כאן בלילה... אל תתקרבו למוצב... אני מפקד המוצב וזה שאתן מתקרבות זה מקפיץ לי את החיילים..." - דברים שנאמרו מבעד לסבכת הגדרות מכוסי הברזנט, כשאנחנו שומעות את הקולות מבלי לחזות בפני הדובר שהתעקש לומר ולחזור ולומר שהגענו למקום שאינו מחסום: "זה מוצב!".
אז גם נשמע קול מתוך ה"מוצב" שדווח במערכת הקשר: "שלוש דודות עומדות פה בחוץ...".
רק כשהגיע רכב צבאי נפתח השער, והחבורה, חיילי מילואים, הגיחו בחשש ובזהירות: צעד, אולי שניים, אל מחוץ לגדר. ניהל אותם בחור עבדקן שהורה לחבריו לא לדבר עמנו והיסה חייל סקרן שביקש להבין מי אנחנו ולשם מה הגענו למקום זה.