ג'בע (ליל), חיזמה, קלנדיה, יום ב' 1.11.10, אחה"צ
15:40, קלנדיה:
כאשר הגענו לקלנדיה המחסום היה מלא. היו תורים גדולים בשלושת המסלולים הפנימיים ותור של כ-50 איש השתרך בסככה הצפונית. אנשים ששאלנו אמרו שהמצב התדרדר משעה 2 בצהריים ושדווקא בבוקר המעבר היה מהיר. במסלול מס' 5 המתינו 5 אנשים להיכנס למת"ק. נתניה טלפנה למת"ק וכל הממתינים הוכנסו פנימה תוך כמה דקות. טלפון לחמ"ל בקשר לצפיפות בתורים לקח יותר זמן להשפיע, אבל החייל העונה הבטיח לבדוק מה קורה.
אחרי שטלפנו, נעמדנו בתור בסככה. לקח לנו 12 דקות רק להיכנס למחסום ואח"כ עוד רבע שעה עד שיצאנו לצד הירושלמי. מכונות המגנומטר החדשות נקלטו כבר בכל המסלולים, אולם נראה שעדיין לא הצליחו לכייל אותם כמו שצריך והם מצפצפים גם שלא לצורך.
בצאתנו לכיכר הדרומית ראינו שנוצר פקק תנועה שנמשך לאורך הדרך מירושלים וגם בדרך מאזור תעשיה עטרות. פקק זה התפוגג די מהר אך נשאר פקק גדול בהרבה בדרך מרמאללה. שוב נראה שפקקי התנועה נוצרים בעיקר בגלל אי-סדרים בזרימת התנועה בכניסה הצפונית למחסום. נראה שהשטח ליד מחנה הפליטים קלנדיה הוא מאין "no-man's land" שאף אחד לא לוקח אחריות עליו, בטח שלא ישראל (למרות שזה בעליל שטח B).
בדיקות הרכבים במחסום עדיין מתקיימות באזור לפני הכניסה, מחוץ לשדה הראייה של משקיפים.
חזרנו בחזרה לצד הפלשתיני של המחסום. במערכת הכריזה הודיעו על פתיחת מסלול רביעי. תוך זמן קצר נעלמו הצפיפות והתורים. התנועה הרגלית זרמה חופשי.
עזבנו את קלנדיה בשעה 17:00. בשעה זו פעלו 3 מסלולים פנימיים. התורים היו קטנים ולא היה כלל תור בסככה הצפונית. בדרך לירושלים עברנו בליל/ג'בע וגם בחיזמה. בשני המחסומים התנועה זרמה, למרות שהחיילים בליל עמדו עם נשקים מכוונים ישר לנהגים המתקרבים.