דרום הר חברון, חברון, סנסנה, יום ה' 13.5.10, בוקר

צופות: 
נורית ש., מיכל צ. (מדווחת)
13/05/2010
|
בוקר

6.30-9.30

מעבר מיתר
ב6.45שעה השרוול ריק מאנשים. כל הפועלים עברו. בצד הישראלי רבים עדיין ממתינים להסעות.
גם הסככה לממתינים ריקה, אין ביקורי משפחות. בחנית המשאיות עמוס מאד.

בכביש 60 נראים הרבה כלי רכב צבאיים, בעיקר בצומת דורא - אל פאוור ובכניסה הדרומית לבני נעים. מלבד זאת תנועת האנשים, התלמידים והמכוניות אינה מופרעת.

חברון
בכניסה לקרית ארבע, שכונת נופי ממרא מתפתחת. הטרסות  החדשות מתנוססות מעל ביתו ושדותיו של עטא גאבר. היקרה נס ויניחו לו לחיות או ש"יבלעוהו"?
אם יש אלוהים......על הגבעה ממול בצד ימין עוד קוביה נוספה להתנחלות. אם זו הקפאה אז מה זאת הפשרה?
בעיר עצמה שגרת כיבוש. אנחנו "שמחות" שהנח"לאים נמצאים, אין מעוכביםinfo-icon בשום מחסום. אנשי ה TIPH מהלכים בעצלתיים ברח' השוהדא. אנשי ה C.P.T יושבים על האבנים בפינת מחסום בית המרקחת. ילדים, גברים ונשים רבים יורדים משכונת תל רומידא לכיוון מחסום תרפ"ט. החיילם במחסום בודקים כרגיל אך לא מעכבים אף אחד. ממש "כיבוש נאור". במערת המכפלה שקט, גם חנויות המזכרות עדיין סגורות. בעיקול 160 עומדים חיילים, אך גם שם "הכל בסדר".
לא קרה שום דבר מיוחד, כמה טוב.
בדרכנו חזרה נכנסנו למכולת באל- פוואר לפגוש את ידידנו נ. השיחות איתו תמיד מענינות. חוכמתו ומנהיגותו הטבעית מסייעות לו בהתמודדות עם מלחמת הקיום, אך אינן עוזרות לו להשיג מחדש אישור עבודה בישראל, אותו הוא מאד מאד רוצה. מישהו איתר את עוצמותיו ומעמדו ועל כן כל הזמן מנסים לשחדו: אישור תמורת משת"פיות. לזה  הוא איננו מוכן בשום אופן ולכן הוא בינתיים ממשיך רק לקוות ליום שיוכל לחזור ולעבוד בישראל.
ביציאה משם, בצומת דורא ירדו החיילים מהפיל בוקס ובודקים ניירות לעוברים ולנוסעים.