אבו דיס, קונטיינר (ואדי נאר), שיח' סעד, יום ד' 2.6.10, אחה"צ

צופות: 
רות א., אילנה ד. (מדווחת)
02/06/2010
|
אחה"צ

14.00 –  17:00 

שיח' סעד

שמענו שהרמזור במחסום שיח' סעד מאיר בירוק והחלטנו לנסוע ולראות את הפלא במו עינינו. בבואנו ראינו שהרמזור אדום לגמרי, כפי שתמיד היה וכמובן שלא נכנסו מכוניות.

כמה תלמידות חזרו מבית הספר בג'אבל מוכאבר ונכנסו לשכונה ללא הפרעה. גם אנחנו עברנו ב"מנהרת" הגדרות מבלי שהיה עלינו להציג תעודות. המקום נראה נטוש ולא היו אנשים מעל למחסום וחזרנו כלעומת שבאנו.
 

הלכלוך בדרך האמריקאית כמעט עולה על גדותיו!

עיר דוד

החלטנו לבדוק את המחסום הזמני שבעיר דוד ועלינו לכיוון שער האשפות. ניסינו כמה פעמים להשיג את מחמוד , שביקש את נוכחות נשות מחסום ווטש במקום, אך לא הייתה תשובה בטלפון. בפעם הבאה נתקשר מבעוד יום.

לא היו חיילים של משמר הגבול בכניסה לעיר דוד.

שייח ג'ראח

המשכנו לשייח ג'ראח ודיברנו עם שני פלשתינים שישבו בצל התאנה ביחד עם שני נציגים צעירים של ISM, בחורה מאיטליה ובחור בארצות הברית.

הפלשתינים סיפרו לנו על שתי המשפחות הנוספות משייח ג'ראח (באזור מלון שפרד) שקיבלו צו פינוי. אחת מהן הייתה אלמנה מבוגרת שכלל לא הבינה מה מבקשים ממנה וחתמה בטביעת אצבע על מסמך שכפי שנאמר לה יאפשר את שהייתה בביתה. מסתבר שהיא חתמה על הסכמה להעלות את שכר הדירה הזעום שהיא משלמת מזה שנים לעמידר, במאות אחוזים אחרת תפונה מדירתה. עורך דין מנסה עכשיו לתקן את המעוות.

כן סיפרו לנו חברי ISM על חברתם, בת ה- 21 שאיבדה עין לפני יומיים בזמן שהפגינה ליד קלנדיה. היא נפגעה גם בלסתה כתוצאה מזריקת בלון של גז מדמיע שחדר ישירות לעינה ועיוור אותה. אביה ("ציוני מניו יורק"), כלל לא ידע על מעשיה של בתו. עכשיו הוא יושב ליד מיטתה בבית החולים הדסה בעין כרם.

מתנחלים המתגוררים בבתים שפונו ושקושטו באין ספור דגלים ישראלים ובסמלים יהודיים בולטים אחרים, יצאו ובאו בהפגנת אדנות.

ואדי נאר

המשכנו לואדי נאר ונוכחנו, שבניגוד לאמור בעיתונים, כביש מעלה אדומים – קידר לא נפתח לתנועה של פלשתינים. רק הקטע לאורך ערמת האשפה המוביל לעזריה פתוח להם. הדרך הפונה שמאלה משמשת רק לנוסעים לאוניברסיטת אל קודס ולאבו דיס.

התנועה במחסום זרמה ללא הפרעה.