אבו דיס, שיח' סעד, יום א' 30.5.10, בוקר

צופות: 
גל ל., ענת ט. (מדווחת)
30/05/2010
|
בוקר

  
7:00  שיח '  סעד

מחסום שומם, כרגיל ביום ראשון בשעה מאוחרת זו. שוחחנו עם הבחורים הצעירים "המסיעים" במעלה הגבעה. הם שמעו שהיתה על שיח' סעד כתבה גדולה אך לא מתרגשים. המאורעות בהמשך השבוע יאמתו את התחושה שההד של הכתבה, צנוע מלכתחילה, נבלע לחלוטין במהומה התקשורתית החדשה. 

 
7:45   סילוואן

עומדות מעל חניון גבעתי והכניסה לעיר דויד. הכניסה אסורה, מכיוון העיר העתיקה בגלל עבודות תשתית (ראה לעיל), וגם היציאה הוצרה באמצעות גדרות משטרה לכדי מעבר מכונית אחת, ושוטרים בודקים תעודות באופן לא רציף לפלשתינים בלבד (רוב התנועה) וגם עוסקים באכיפת חוקי התנועה ובדו"חות. אנחנו מבקשים הסבר משוטרת חמודה הנמצאת פה לתגבור, והיא מתחילה בכך שיש כאן מחסום שגרתי, כמו שיש לפעמים בערים ישראליות... אך אחר שיחה קצרה נסוגה ומודה שהיום זה מחסום ביטחוני, כי  אתמול "איפושהו פה רץ ערבי עם חרב והתקיף חיילת מג"ב וניסה לחטוף את נשקה – איך היית מרגישה אם היו עושים את זה לבת שלך". אבל זה קרה בסלאח א-דין, ביררנו. מה שקרה הוא שהיו מהומות בגלל זריקת אבנים על בית הדבש/בית יונתן, ושוטרים אפילו ירו ירי חי על מפגינים פלשתינים. בדרך ראינו אבנים עקורות וסימני שריפה שחורים. ג'יפ של מג"ב עומד בצד, אך לא פעיל.

אנחנו עוצרות ליד צוות החפירה העירוני במדרכה, ממש בסמוך ליציאה הרגלית מעיר דויד. הם אומרים שהחפירה היא שטחית יחסית ונועדה להחליף תשתיות ביוב וחשמל בכל הכביש הראשי ואדי חלווה. מצטרפת אלינו ארכיאולוגית דתייה בכיסוי ראש, הצמודה לצוות החפירה העירוני. אנחנו שואלות אם הם מתכוונים לחפש עתיקות במהלך עבודת התשתית, והיא אומרת "מה פתאום, ממש לא, אני פה רק כדי שלא ייהרס משהו חשוב". היא לא מהאוניברסיטה.

בהמשך השבוע מגיעה שוב פנייה מהאגודה לזכויות האזרח המבקשת מאתנו לשלוח דוחות הנוגעים למחסום בסילוואן אליהם, כי הם שוקלים להתלונן עליו ואולי לתבוע.

9:00  שייח ג'ראח

ברחוב המריבה אנו פוגשות שני כתבים שוויצרים (עיתון אינטרנט) בלוויית מורה דרך ישראלי. הם ביקשו ממנו להגיע הנה. הוא מסביר להם על ההתנחלות (שוחחו לפני שהגענו עם מתנחל) ומבקש מאתנו לספר להם על מה שקורה בשכונה. אנחנו מתיישבות לקפה התרמוס המסורתי שלנו עם מתנדבי
ISM ותושבי השכונה ומנסים לתמצת לכתבים את כל הרקע לנעשה היום בעזרת התושבים והמתנדבים. הם מצלמים ומתעניינים – המדריך מגיב בחשדנות גדולה. התושבים מתכוננים לבית המשפט מחר, שם חבריהם (ניסוח מרגש שלהם, החברים הם הפעילים הישראליים מהקבוצה הירושלמית) עומדים לשמוע אם יוכלו לחזור להפגין בשכונה בקרוב.

למחרת מתברר שהם מורחקים לחמישה חודשים. התושבים חוזרים ומדברים על הצורך במצלמת אבטחה נייחת, כמו שיש למתנחלים. הם לא מצליחים לקבל תקציב מהרשות הפלשתינית הממעטת להתעסק בירושלים, וקשה להם להתמודד עם התלונות היזומות של המתנחלים המגיעות חדשות לבקרים. אני מבקשת שישיגו שתי הצעות מחיר ואולי נוכל לארגן מגבית בין חברי כמה ארגונים כדי לעזור לקנות.